x
הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט הפלילי - 16.6.08 Print E-mail

פרופ' אמנון רובינשטיין  

בפתח דברי, אני מבקש לציין כי  אני מסכים עם חוות דעתה של השופטת בדימוס מרים בן פורת ומקבל את הצעתה. אני מבקש להבהיר מה ההקשר של ההצעה הזו. שיטת המשפט הנוהגת בישראל, היא שיטת המשפט המקובל ( common law) אך הפרוצדורה מבוססת על דברים אחרים. העמדה לדין בישראל, היא קלה מאוד כשאין חקירה מוקדמת. יתרה מכך, הסמכויות המוענקות לשופט שלום יחיד הם חסרות תקדים - דברי אלו, נסמכים על דו"ח שנשלח למכון לדמוקרטיה ישראלית. משום כך, אני התנגדתי להגדלת סמכויות שופט שלום. נוסף על כול זה, ההכרעה בדבר אשם או חפות, יכולה להיות ברוב דעות בשתי ערכאות. אני זוכר סיטואציה בה נתקלתי כממליץ על חנינה, כשדוד ליבאי היה שר משפטים, במקרה של שנסי (בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389) התחוור לי, כי אחד מהשופטים רצה לזכות אותו ואילו בבית המשפט העליון, שופט אחד רצה להרשיע בהריגה ולא ברצח. לכן חשבתי לעצמי, איך אפשר לומר כי זה אינו ספק סביר. חשוב לי לציין, כי המקרה היה מאוד קיצוני, בבוקר הרצח הרוצח קיבל איום ברצח מהנרצח והוא הלך למשטרה לבקש הגנה וזה מה שהשפיע על שופטי המיעוט, המשטרה לא רצתה להעניק לו הגנה ולבסוף הוא ביצע רצח מונע. על מקרה חשבתי לעצמי, איך אדם סביר יכול לומר שמתוך 6 שופטים: 2 שופטים אומרים שהוא לא אשם ברצח, להגיד שזה מעל ספק סביר זה לא נכון. בשיטת המושבעים, לא ראיתי מקרה אחד של רוב רגיל. לכן הלכתי למשרד המשפטים ואמרתי להם שחייבים לעשות משהו והתוצאה היא הצעת החוק. 2 מרכיבים בהצעת החוק- משרד המשפטים אמר שהוא לא יכול להגדיל את השופטים במשפט פלילי, אך אנו יודעים שיש פסול בכך ששופט שלום שולח ל - 7 שנות מאסר ולכן הגענו למסקנה של 2 שופטים שצריכים לדון בכול מקרה שהעונש הצפוי הוא למעלה משלוש שנות מאסר. מרכיב נוסף הוא העניין של הרשעה שלא פה אחד - אם זה בערכאה נמוכה (שלום או מחוזי) ושופט אחד מזכה ואחד מרשיע זה צריך להגיע לבית המשפט העליון, שם אני מקבל הרשעה ברוב דעות, בתנאי שזה שופט אחד כלומר הלכתי לפי השיטה הנוהגת בגרמניה - מדינה שאין לה מושבעים וברוב המשפטים יושבים 5 שופטים וההרשעה היא ברוב של 4 ואם אין, אז אין הרשעה. לפי התקדים הזה הלכתי וזה כאמור  בערעור. אומרת כב' השופטת בן פורת, שהיא מסכימה לזה אך אם חילוקי הדעות הם בעניין משפטי, הרוב יכריע. אומנם אני תומך בהצעה אך איני יכול להתעלם מכך שישנו קושי להבחין בין השניים. בכפוף לעניין זה אני תומך בהצעת החוק.

 

אין לכחד כי בשנים האחרונות היו כמה מקרים שעשו רעש גדול. למשל פרשת עמוס ברנס, פרשת כנופית מע"צ - כאן מדובר במקרה קשה ביותר, היה לזה גוון עדתי ופוליטי מפני שמי שהלשין עליהם, אמר שהם עשו את זה בשליחות מנחם בגין שהיה באופוזיציה ובכלל מי שהלשין הוא זה שביצע את ההצתות. הנקודה היא, שיש שחיקה הולכת וגוברת באמון הציבור בהליך הפלילי ואני נדהמתי מהסקר האחרון של המכון לדמוקרטיה שהציג ירידה חדה מאוד באמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה. אם לא די בכך, ישנו המקרה של רצח הילדה תאיר ראדה, אני שומע אנשים מהישוב שהם לא מאמינים שהנאשם רומן זדורוב, הוא שביצע את הרצח שלה, הם אומרים על משטרת ישראל שהיא מומחית לתפירת תיקים. משהו באמון הציבור בהליך הפלילי נפגע, ואם יהיה תיקון כזה, כמו שאני מציע, זה יעזור מאוד, כי אם תהיה דעת מיעוט שתחיב פניה למספר שופטים במחוזי או בעליון זה ישמש אות אזהרה לשופטים.

הודאות - בנושא זה, אני הצעתי שהדבר מה הנוסף יהיה, דבר שלא היה בידיעת המשטרה- משרד המשפטים סירב לקבל את זה.

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

מה דעתך לגבי סיטואציה בה נשיא המדינה (לשעבר) קצב יועמד לדין לפני הרכב ויורשע בשניים ויזוכה בדעת מיעוט ויש הרי דעה שאומרת שאם אין פה אחד לא תהיה הרשעה, האם זה ישקם את אמון הציבור ?

פרופ' אמנון רובינשטיין 

אז אני מציע כך, לגבי ערכאה ראשונה, אם אין פה אחד זה הולך לערכאה גבוהה יותר שם אם תהיה הרשעה זה משהו אחר.

מרים רוזנטל

אתה מדבר על הרכבים של שני שופטים בכל משפט. אך האם אנחנו יכולים להגיע למצב של מבוי סתום כל הזמן ?

פרופ' אמנון רובינשטיין 

הרכב בית משפט, קשור לכך שמשרד המשפטים אמר שהם לא יוכלו להוסיף שופט נוסף לבית משפט שלום ואני לא מבין את העניין הזה,  כי כאן אדם אחד, מעמיד לדין ולא עובר מסננת והשופט שולח אותו לכלא.

מרים רוזנטל

בפרקליטות הוא עובר יותר מאדם אחד.

רחל גוטליב

רוב העבירות זה תובעים משטרתיים.

 

פרופ' אמנון רובינשטיין 

שהכישורים שלהם לא ממש...

 

מרים רוזנטל

זה בלתי מתקבל על הדעת, שתביעות יישארו במשטרה.

 

פרופ' אמנון רובינשטיין 

אני התעניינתי מאוד, איך נפלה ההכרעה להעמיד לדין את רפול - בית משפט אמר אין עבירה ושיבח את רפול על התנהגותו. לעומת זאת, אגב העמדה לדין פסק היועץ המשפטי כי הוא לא יכול לכהן כשר בממשלה.

 

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

אני כתבתי בעבר, כי היועץ משפטי מחפש אשמה ואילו שופט מחפש חפות. לכן, כמו במעצר עד תום הליכים, שופט יאמר שיש סיכוי להרשעה ואז הוא לא יכול לכהן. מחר יכול להיות יועץ משפטי לא הגון שמסיבה פוליטית לא יעמיד לדין.

 

פרופ' אהרן אנקר

יש 2 הצעות לפנינו:

  1. שופט אחד מזכה ושניים מרשיעים התוצאה היא זיכוי.
  2. שופט אחד מזכה, זה עולה לערכאה גובהה יותר, שם תוכרע העמדה של רוב מיוחס.

מה עמדתך המועדפת? האם תמיכתך בהצעה השנייה היא עמדת נסיגה או עמדה מועדפת ?

 

פרופ' אמנון רובינשטיין 

היא עמדת נסיגה שעם הזמן אני נוטה להשתכנע שהיא טובה. זו בעצם, עמדת הפשרה שלי עם משרד המשפטים.

 

 

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

כל עבירה שיושב בה הרכב, על כול עונש ?

 

פרופ' אמנון רובינשטיין 

לא. רק עבירת פשע, כל פשע, שני שופטים למרות שברצח ופשעים חמורים היה לי קשה לוותר על שלושה שופטים.

ההצעה שלי מורכבת כך:

  • א. דן יחיד עד 3 שנות מאסר.
  • ב. מ - 3 שנים ועד מאסר עולם שני שופטים.
  • ג. פשעים חמורים - שלושה שופטים.

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

בהצעה שלך, שיושבים שלושה הרכבים (גניבה של תכשיטים ב - 5 מיליון דולר זה רק עוון לעומת שוד של תליון זה פשע ) כול הנושא הזה טעון שינוי, אני רוצה לקבל את ההצעה אבל אי אפשר להתעלם מהקשיים.

פרופ' אהרן אנקר

אני אחזיר אותך לנושא שלנו, כי היות ולא פסלת את ההצעה המרכזית והיא עדין בעדיפות מסוימת, הייתי רוצה לשמוע את דעתך לגבי ההצעה המקורית, שמדובר בהרכב של 3 שופטים ההחלטה להרשיע צריכה להתקבל פה אחד ואם זו לא התוצאה אז התוצאה היא זיכוי.

פרופ' אמנון רובינשטיין 

בשיטת המושבעים, זיכוי צריך להיות ברוב המיוחס של המושבעים ולכן אני לא הולך לזה אלא למשהו שיש לו סיכוי להתקבל על דעת הקהילה המשפטית.

רחל גוטליב

אני רוצה להבין את הצעתך. אני מבינה כי על מנת לחייב או לזכות צריך הסכמה של המותב - שני שופטים או שלושה, אם תתקבל ההצעה לגבי ממצאים עובדתיים. לגבי סוגי העונש, לפי הגישה המקלה ?

פרופ' אמנון רובינשטיין 

זה ההבחנה שאני עושה ובערעור אני מוכן להבחנה נוספת.

רחל גוטליב

מה לגבי ערעור אוטומטי ?

פרופ' אמנון רובינשטיין 

אני אמרתי בעבר, שהמשמעות היא שהעניין עובר לערכאה גבוהה יותר וזה הזיכוי שלי, אני לא יודע אם אדם חף מפשע או אשם, לכן אני עושה זאת ואני מתכוון רק בעבירות פשע. לצורך הצעת החוק, בדקתי עם חבר שלי באנגליה, האם היה בעיות עם מצב של שני שופטים ואמרו לי שרוב ההרשעות היו של שני שופטים. אני הלכתי בשביל ביניים, בין זיכוי להרשעה ואמרתי להעביר את זה הלאה, אך על הערעור האוטומטי, משרד המשפטים לא הסכים. כעת אני חוזר לזה כי אני אומר, שאני לא יודע אם יש לך אחד כנגד אחד, אני לא יודע אם יש אשם, אבל יש ספק ולכן אני רוצה כי גוף גדול יותר (כמו בשיטה הנוהגת בגרמניה) יכריע בזה.

זה הפתרון הנכון בעייני ואני מוכן גם לקבל את התיקון של השופטת בן פורת, למרות שאני אומר כי יהיו מקרי גבול כמו סולימאן אל עביד כי חלק מזה הוא עובדות וחלק משפטי ולכן ההבחנה היא בעיתית.

פרופ' קנת מן

פרופ' רון שפירא, הופיע בפני הוועדה והעלה שאלות וביקורת על הרעיון. הוא התנגד להצעה מהסוג הזה, בוודאי להצעה המקורית, הסיבה הייתה קשורה לדינאמיקה פנימית של שופטים.

אני חושב שזו שאלה מאוד חשובה, מה קורה היום לשופט המיעוט בהרכב, האם היום לאור העובדה ששנים נגד אחד, זה מרשיע אחד נסוג ומתבטל בתפקידו או שהוא פסיבי, הוא יאמר זה לא תיק שלי, אני צריך להחליט אם לכתוב דעת מיעוט, אין לי זמן לזה ולכן אני נסוג. לכן הרעיון להעצים או לתת כוח לשופט האחד הזה נראה לי דבר חשוב, לעשות אותו אקטיבי. פרופ' שפירא אמר שהוא חושב שזה עלול ליצור הצבעות פנימיות, טקטיות, מה שישבש את היכולת של שופטים להסתכל באופן הרצוי על תיקים.

פרופ' אהרן אנקר

הוא חשש ממשא ומתן על דברים אולי פסולים, על פשרות בין השופטים ואולי זה דבר לגיטימי בדומה למה שעושים המושבעים.

 

פרופ' אמנון רובינשטיין 

מושבעים עושים את זה, זה לא גרוע ומושבעים שיש להם מיעוט קטן שמתנגד, הם אומרים בוא נתפשר על עבירה נמוכה יותר ואני לא רואה בזה רע. אני חושש אחרת מרון, אני חושש מהשופט שיגיד שלדעה הנוגדת לא היה משקל.

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

מהניסיון שלי, יכולות להיות פשרות בגלל שיש ויכוח בין השופטים. אבל שופט מיעוט שחושב שאין ברירה וצריך לגמור אולי הוא מוסיף כמה מילים ואם הוא רוצה שיהיה ערעור הוא מוסיף.

פרופ' קנת מן  

אני לא חושב שהשאלה היא, האם יש הבדל בתפקוד השופטים או אם יהיה הבדל כי אם רוצים לנמק, בסופו של דבר צריך להתייחס לתפקוד השופטים.

רביד דקל

לא הפריע לרון שפירא חילוקי דעות בהרכב, אלא הסחר מכר מחוץ לתיק, זה מעודד קואליציות וזה מה שהפריע לו.

פרופ' אמנון רובינשטיין 

אני אומר ערכאה למעלה זה  5 שופטים.

פרופ' אהרן אנקר

אני גיבשתי הצעה כזו עוד לפני הישיבה הראשונה.

רחל  גוטליב

הקושי בהצעה שלך ובהצעה של פרופ' בן פורת זה בהבחנה בין ממצא עובדתי למשפטי ויחד עם זאת ברגע שיש ספק בתוך ההרכב, יש לתת לזה מענה יכול להיות שהמענה הוא ערעור חובה ואז צריכים להיות 5 שופטים.

פרופ' אמנון רובינשטיין 

זה מה שאמרתי.

פרופ' אהרן אנקר
האם אמרת שמהימנות זה דין ?

פרופ' אמנון רובינשטיין 

לא, אמרתי שזה עובדה. הבעיה הגדולה היא בוודאות, העניין של הדבר מה, אז למשל בפרשת ברנס הם אמרו כי השחזור הוא הדבר מה, זה לא מתקבל על הדעת.

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

הדבר מה בתקופתי היה צחוק.

פרופ' אמנון רובינשטיין 

בית המשפט העליון מאוד מחמיר בהרשעות הרבה יותר מבית המשפט המחוזי.

פרופ' קנת מן

אתה צודק.

פרופ' אמנון רובינשטיין 

המצב הקיים, בו יש  דעות מיעוט בשתי ערכאות זה מצב מאוד לא בריא.

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

אני חייב לומר כי עוררת בי קצת מחשבה.

שאלה נוספת, מה לגבי ערעור על זיכוי ?

פרופ' אמנון רובינשטיין 

אני העלתי את זה במסגרת הרפורמה. אני תומך רק בערעור על זיכוי בנושאים משפטיים וזה כיוון שבית המשפט העליון לא יכול להכריע בעובדות, הוא לא שמע את העדים.

פרופ' אהרן אנקר

אני לא שוכנעתי עדין שאפשר לעשות את ההבחנה המדויקת בין עובדתי למשפטי.

פרופ' אמנון רובינשטיין 

השופטת בן פורת, נותנת דוגמאות משכנעות, אך ניתן לתת דוגמאות הפוכות. חשוב לומר כי במשפט הפלילי ההבחנות הם הרבה יותר קשות.

פרופ' אהרן אנקר

אני רוצה להודות לפרופ' רובינשטיין.

____________________________________________________________________

מרים רוזנטל

מטריד אותי, שאנו נוגעים בקצה של המשפט הפלילי, שאנו רוצים דרכו לתקן את העוולות או העיוותים שנוצרים בגלל כל מיני חסמים שנוצרו במשך השנים, ואנחנו לא באים ממקום טוב לעשות את הדבר הזה, הכוונה היא טובה אבל אם למשל דבר מה - זה אותם דברים שאמר החשוד בהודאה, אז איפה אנחנו מתקנים את העיוות שאחר כך שופט אחד אמר שזה לא מספיק ושניים אמרו שכן, זה מפריע לי, אם הכוונה היא לעשות תיקון שיגרום לזה שעיוותים לא יקרו במערכת המשפטית אז האם העובדה שיהיה זיכוי במקרה ששתי ערכאות יהיה להם דעת מיעוט זה מה שיפתור את העיוותים במשפט הפלילי, נראה לי שאנו לא נותנים תרופה לשום דבר.

רחל גוטליב

ישנה ועדה מייעצת לשר המשפטים שאמורה לדון בכול מיני בעיות בסדר הדין הפלילי. הוועדה הזו התפקיד שלה מתמקד בסוגיה הזו ולדעתי זו לא הייתה כוונת שר המשפטים לפתור את כול התחלואות, לכן צריך לתת מענה לדבר הזה ואפשר שהועדה תאמר שיש סוגיות נוספות שמחיבות ליבון, אולי יאריכו את המנדט שלה.

 

 

 

מרים רוזנטל

לגבי הדבר מה, הייתה ועדה רצינית שנתנה את דעתה, עכשיו יושבים שלושה שופטים שחושבים שאם הנאשם הצביע זה מספיק ושופט בדעת מיעוט חושב שזה לא מספיק, אז אני שואלת הספק הזה שיהיה זיכוי, האם זה יפתור את הבעיה, זה יפתור את העיוותים.

פרופ' אהרן אנקר

אולי הצעה זו תיתן לשופט המסתייג את הדחיפה לעמוד על שלו - או שהיא תביא לזיכוי או להעברת התיק להרכב רחב כלומר יש נפקות לעמדה שלו, יכול להיות שפתרונות באים בעקיפין ולא במישרין ואני מקווה שזה מה שייתן לשופט את הדחיפה וזה לא מקרה ששופט שמסתייג נכנע ומצטרף לחבריו.

פרופ' קנת מן

לגבי העניין מה זה עובדה ומה זה משפט - אם אנו שוקלים משהו שהוא שונה מהקיים, די משכנע שצריך להשתמש בהבחנה הזו, בכדי לא לפתוח את הנושא גם לנושאים משפטיים, לא לשנות את הקיים. לכן אני שואל, אם זה כל כך נורא שבתי משפט יצטרכו להחליט בעניין זה וזה ברור שאנו יכולים לחשוב על המון שאלות, נראה לי כי רוב התיקים לא יהיו בעיתים להבחין אם זה שאלה משפטית או עובדתית ולכן חשוב לקבוע עמדה בעניין זה.

פרופ' אהרן אנקר

מטריד אותי שמי שלא יהיה מרוצה מהשינוי, זה פותח פתח לכרסום בשינוי כי אפשר להרחיב את העניין של טענות משפטיות ולפתוח את זה בהרכב.

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

לא הייתי עושה הבחנה בין עובדות למשפט. לא צריך לבזבז זמן בבית משפט כדי לבדוק את הנושאים האלה, זה קשור לשאלה אם השופטים יחליטו כי צריך או לא צריך להיות כאן ערעור.

במישור הפרקטי - אני חושב שאם יהיה ערעור אוטומטי בדברים הללו, אז שזה יהיה מוגבל בגודל ההרשעה או במהות ההרשעה ואולי בעונש כי זה קצת מפריע לי ואולי לגבי אישיות ציבורית זה מוביל לשאלת הקלון, כי לכול אחד יש זכות לערער אבל להתיר למדינה ערעור אוטומטי זה צריך להיות רק בתנאים מסוימים.

מרים רוזנטל

אם נגביל את ההצעה שלנו, לעבירות חמורות זה יתקבל על הדעת כי השאלה אם אנו רוצים להעביר הצעה שתתקבל או הצעה שלדעתנו היא נכונה. לכן ככל שנצמצם את מספר העבירות לדעתי יהיה קל יותר ליישם ולקבל את ההסכמה של המערכות לקבל את הדבר הזה.

 

 

 

השופט (בדמ') אורי שטרוזמן

האם תסכימו לחשוב שבכול מקרה שיש הרשעה ברוב דעות העונש לא יהיה מנדטורי.

זה מאוד מקל על הדינאמיקה בין השופטים.

רחל גוטליב

בעמ' 23 בסקירה ששרון קיסר העבירה אפשר לראות כי בניו זילנד זה נדחה.

 

פרופ' אהרן אנקר

אסור שאדם אחד ירשיע אדם אחר. אבל זה עיקרון, אני מבין שצריך להתפשר, אך כל הרעיון של משפט פלילי על פי דן יחיד הוא בעייתי.

רחל גוטליב

ההצעה של מרים, בתור מגמת פשרה היא הצעה שאנו חייבים להתלבט בה.

פרופ' אהרן אנקר

עוד לא הגענו לשלב שבו אנו נהיה מעשיים. נדון עקרונית ובסוף נחליט בצורה מעשית.

פרופ' קנת מן

צמצום הרכבים אינו ראוי בעיני אלא יש להרחיב אותה.     

       

    

תמה הישיבה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מידע נוסף

right_3
Content View Hits : 3635456