x
שנאת היהודים חיה ובועטת Print E-mail

ישראל היום, 20.3.2014

 

סרטון וידאו ששלח לי מכר אנגלי, ובו נראית התפרצות אנטי־ישראלית ואנטישמית באוניברסיטה אירית בגאלוויי, אחת מאותן ידיעות שהפכו לאחרונה לחלק מהשיגרה, גרם לי להיזכר בביקור רשמי שערכתי לפני כמה שנים במדינת קראלה שבהודו. בראיון טלוויזיוני שאל אותי המראיין הצעיר: "למה הישראלים אוהבים את ארצנו?" כשעניתי לו: "אני חושב שמפני שמעולם לא היתה אצלכם אנטישמיות", היתה תגובתו, "אנטישמיות? מה זאת אנטישמיות?" הייתי כל כך נרגש למשמע שאלה זו, עד שחיבקתי את המראיין ואמרתי לו: "בגלל השאלה שלך אנו אוהבים אתכם".
כשחזרתי לבירה ניו דלהי, חשבתי לעצמי, איזה מראיין במדינה נוצרית או מוסלמית היה שואל אותי שאלה כזו? גם הצעיר שבמראיינים היה יודע שהאנטישמיות חיה באירופה; שהיא בועטת בכל הערכים הליברליים שעליהם היה אמור לקום העולם שלאחר מלחמת העולם והשואה.
נחזור לסרטון שמכרי שלח לי: האיש, אלן ג'ונסון, הוא עורך ביטאון אנגלי פרו־ישראלי, שמבטא השקפה ציונית שפויה, שאינה מתעלמת מביקורת על היבטים שונים במדיניותה של ישראל. ב־5 במארס הוא ניסה להסביר את השקפת עולמו לסטודנטים באוניברסיטה הלאומית של אירלנד בגאלוויי. 
רק פתח את הפה, וחבורת סטודנטים החלה לצעוק ולקלל, דפקה על השולחנות וקראה לו קריאות גנאי. ההתנפלות הזאת היתה חלק מהפעולה הבינלאומית של ה־BDS - ארגון החרם נגד ישראל - שפעיליו, גם היהודים וגם הישראלים, מפעילים אלימות כלפי כל הופעה של ישראלים.  
במאמר שפירסם ג'ונסון ב"טיימס אוף ישראל" הוא מסביר מדוע אירוע זה לא היה אנטי־ישראלי, אלא חלק מגל אנטישמי העובר על הקמפוסים בבריטניה, באירלנד ובאירופה כולה. ואכן, מי שצופה בסרטון מבין מייד שאין כאן עניין בהפגנה פוליטית, אלא בגילוי של שנאה - השנאה הוותיקה ביותר בעולם, השנאה שהביאה בסופו של דבר לרצח ציביליזציה שלמה באירופה של מלחמת העולם השנייה. עצם העובדה שישראל מתוארת כשד, ולא כמדינה שחטאה; השוואת הפלשתינים לקורבנות הנאצים; ההתעלמות המוחלטת של אנשי ה־BDS ממה שקורה בסוריה, במצרים, בתימן, בוונצואלה ובחצי האי קרים - מעידה שמדובר בתופעה לא רציונלית, כמו ההסתה האנטישמית שהחלה משגשגת בסוף המאה ה־19, ושהיה לה רק נושא אחד: היהודים השטניים.
 
שאלה של הגדרה
אמת הדבר: ההפגנות האנטישמיות - זו שהתקיימה בפאריס היתה מזעזעת במיוחד - אינן חזות הכל. אדרבה, יש גם סימנים הפוכים: מספר האירועים האנטישמיים בצרפת ירד בשנה האחרונה (אולי בגלל הרצח המחריד בטולוז והתגובה החריפה של שלטונות צרפת ונשיאה); הכרזת האפיפיור פרנסיסקוס, שנוצרי אמיתי אינו יכול להיות אנטישמי (הכרזה מהפכנית השמה קץ למאות שנות השמצת יהודים על ידי הכנסייה הקתולית); והעובדה ששני הצדדים בסכסוך האוקראיני מאשימים זה את זה באנטישמיות, גם היא מעידה ששנאת יהודים ברוסיה ובאוקראינה אינה באופנה. 
מצד שני, עובדה היא כי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה חשים יהודים שעליהם להסתיר את זהותם - ועובדה זו צריכה להפחיד כל בן תרבות. סקר שערכה הסוכנות החדשה לזכויות יסוד של האיחוד האירופי מאשש את מה שחשדנו בו: האנטישמיות מרימה את ראשה המכוער באירופה. סוכנות זו הוציאה מהאתר שלה את הגדרת האנטישמיות, אשר כללה גם את ההתנגדות לקיומה של מדינה יהודית. הגדרה זו, שהכעיסה את הערבים והטרידה כמה אקדמאים ישראלים אנטי־ציונים, חיזקה מאוד את הטיעון הישראלי־ציוני. היעלמותה מהאתר, המוסברת על ידי הסוכנות החדשה כחלק מהעברה לארכיון של החלטות לא תקפות, מטרידה - ויש צורך דחוף ביותר לאימוץ הגדרה זו על ידי האיחוד האירופי.
 
בית פתוח ליהודים
נחזור לקראלה; הודו באמת לא ידעה אנטישמיות מהי וגם לא סין - שבה נטמעה לחלוטין הקהילה היהודית, שהיתה קיימת בה עד אמצע המאה ה־19. כשהשוויתי את הצרחנים אחוזי השנאה למראיין ההודי, עלתה במוחי המחשבה שאולי יש קשר מסוים בין אנטישמיות למונותיאיזם. אמת, שנאת היהודים עתיקה מהנצרות, כפי שהוכיח צבי יעבץ ז"ל, אך היא קיבלה מימד דמוני ורצחני רק במקומות שבהם היתה שליטה תרבות של שתי דתות מונותיאיסטיות - האיסלאם והנצרות. אלה לא התכחשו ליהדות כדת אם מונותיאיסטית, אך פיתחו יחס שלילי כלפי היהודים, שסירבו לקבל את התגלמותו של האלוהים האחד והיחיד על פי פירושן. 
אלוהים זה אינו יכול לקבל תחרות של אמונה אחרת, וכשמדובר בנצרות, בניגוד לאיסלאם, נוצרה גם דמוניזציה של היהודים: עם שאחראי לרצח בן האלוהים, חזקה עליו שהוא בן השטן. היהודים סיכנו בעצם הישרדותם, למרות כל הרדיפות והגזירות, את האלוהים הכל יכול של הנוצרים והמוסלמים. בהודו רבת הדתות והאלים יכלו היהודים לחיות בשלום בנישה שלהם, בלי שיוחסו להם תכונות מולדות. כך היה אפשר לראותם כחלק מהמארג הרב־דתי של תרבות האם.
ייתכן גם שהסבר זה אינו נכון, וייתכן גם שאין הסבר לכך שזמן כה קצר אחרי השואה, הר הגעש האנטי־יהודי לא רק שאינו כבה, אלא שהוא מאיים - בהונגריה למשל - להתפרץ בגלים של שנאה מחודשת.
יש לנו רק שתי נחמות: הראשונה, שאין לנו היום, בניגוד לעבר, ממשלה כלשהי התומכת רשמית במדיניות אנטישמית. השנייה, שאנו, בניגוד לקהילות היהודיות באירופה של שנות השלושים, יכולים לומר לאנשי ה־BDS - כולל הישראלים שבהם - שילכו לכל הרוחות ולהתנחם בכך שבעת צרה ומצוקה, תמיד יהיה בית פתוח ליהודים בישראל. נכון, הבית הזה סדקים בו הרבה, אך כאשר האנטישמיות מראה את פניה השונאות, אין ליהודים מפלט אחר חוץ מבית זה.
 

מידע נוסף

right_3
Content View Hits : 3643924