הארץ, 23/12/1997

אל תקראו את שפתיו של ראש הממשלה. קראו את מעשיו. תחת שלטונו של בנימין נתניהו עלה נטל המס הכולל בישראל בשנת 1997 מ-39.4% לכ-40% מהתוצר המקומי (תמ"ג). הבשורה לציבור בישראל היא שנטל המס ימשיך לגדול גם בשנת 1998 ויגיע, לפי הערכת משרד האוצר, לכ-40.3% מהתמ"ג.

באופן שיטתי מעלה נתניהו את המסים על כל תושבי ישראל חרף הבטחתו המפורשת לא לעשות כן. ציבור המפרנסים בישראל סובל משיעורי מס שוליים מן הגבוהים בעולם, המגיעים לכ-60% מההכנסה. למרות זאת העלתה הממשלה את נטל מס ההכנסה. לדוגמה, ממדרגת שכר ברוטו של 1,640 עד למדרגת שכר ברוטו של 3,280 שקל ישולם מס הכנסה בשיעור של 20%. בעבר, מדרגות מס אלו היו מתעדכנות לפי עליית האינפלציה: מי ששכרו במהלך השנה עלה רק בשיעור האינפלציה לא שילם תוספת מס, שכן שכרו הריאלי לא עלה. המשמעות של אי עדכון מדרגות המס היא כי הממשלה גבתה יותר מס גם ממי ששכרו הריאלי נותר קבוע. תרגיל זה בלבד גרם לאזרחים העובדים לשלם כ-1.2 מיליארד שקל יותר ממה שהיו צריכים לשלם.  

אך נתניהו הרחיק לכת. בשנת 1997 העלתה הממשלה גם את שיעור המס המוטל על מדרגת השכר הבסיסית, מ-15% לכ-20%. בכך היא פגעה בהכנסות של כלל הציבור, ובעיקר בעובדים המשתכרים בין 1,640 שקל ל-3,280 שקל ברוטו לחודש.

וזו לא העלאת המסים היחידה. צריך להוסיף לה רשימה מכובדת של העלאות מס קטנות שהצטרפו יחד לסכום משמעותי. בדצמבר 1996 העלתה הממשלה את המס על סיגריות, בלו על הדלק, ומיסוי על מזגנים - העלאות מס שגרמו לנטל מסים נוסף על הציבור בהיקף של כ-640 מיליון שקל. הממשלה העלתה גם את הקנסות ואת אגרות הממשלה - כך שהציבור נדרש לשלם עוד כ-340 מיליון שקל. בפברואר 1997 הועלו שיעורי מס ההכנסה בניכוי במקור על הכנסות ממשרה שנייה ומשכר סופרים לשיעור המס המרבי הקיים היום - 50%. באפריל 1997 החליטה הממשלה על איסור ניכוי מס תשומות על כלי רכב מסוג ג'יפ ומיני-ואן, החלטה שהביאה להגברת נטל המסים על עסקים בכ-40 מיליון שקל בשנת 1997 ובכ-30 מיליון שקל נוספים בשנת 1998.

אך הממשלה לא הסתפקה רק בהעלאת מס ההכנסה והמסים העקיפים. גם תשלומי החובה לביטוח לאומי הועלו. בינואר 1997 הועלה מס הביטוח הלאומי בעבור שכירים שעובדים אצל שני מעבידים או יותר. עד לתיקון החוק ניכה כל מעסיק בעבור ביטוח לאומי שיעור של 5.76% עד מחצית מהשכר הממוצע, ושיעור גבוה יותר של 9.7% מחלק ההכנסה שמעל למחצית מהשכר הממוצע (כ-2,709 שקל). כעת קבעה הממשלה כי המעסיק השני ינכה דמי ביטוח לאומי בשיעור הגבוה מכל שכרו של העובד.

וכל זאת בלי להזכיר את הנטל הצפוי של העלאה ריאלית של ארנונת השלטון המקומי, שחוק ההסדרים מתיר, ושל נטל מסים שיבוא בשל תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, או תחליף מס שיבוא במקומו.

כיצד קרה איפוא שאנו משלמים יותר מסים וגם נקבל פחות שירותים? תחת ממשלת נתניהו המשק הישראלי צומח בשיעור נמוך ביותר, והשנה אף נחזה בצמיחת תוצר לנפש שלילית. צמיחה קטנה זו, כמו גם הגדלת שיעורי האבטלה, יוצרות בעיה כפולה: מצד אחד, שיעור המס בתמ"ג עולה הן בשל העובדה כי התוצר במשק אינו מדביק את גידול האוכלוסייה והן לנוכח העלאות המסים על אזרחי ישראל; מצד שני, הממשלה מגדילה את הוצאותיה לחרדים ולמתנחלים.

דוגמה קטנה: בהצעת תקציב משרד החקלאות מקוצץ הסיוע לחקלאות גם בנושאים כואבים וקשים, אך לעומת זאת השתתפות תקציב משרד החקלאות בתקציב ההתנחלויות עולה מ-138 מיליון שקל, כפי שהוצאו בפועל ב-1996, לתקציב של 198 מיליון שקל ב-1998 - עלייה של 60 מיליון שקל - יותר מכל הסעיף של תמיכות לחקלאים.

כך הגענו למצב שבו המציאות פועלת בניגוד מוחלט למה שאומרות שפתיו של ראש הממשלה: במקום צמיחה - מיתון; במקום שגשוג - אבטלה; במקום הפחתת נטל המס - העלאתו.