הארץ, 26/12/1996

והרי הנתונים תחילה: מספר תלמידי הישיבות בישיבות, לפי נתוני משרד הדתות, עלה בשיעורים מדהימים, מ-60,432 ב-1986 ל-195,000 ב-1997 - גידול של 322% ב-11 שנים!

אמת: בנתונים אלה כלולים גם תלמידים דתיים-חרדיים במסגרות תיכוניות. אך קצב הגידול עצמו אינו מושפע מכך. מספר זה כולל את תלמידי הישיבות בכל הגילים: מספר תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם גם הוא עולה, ויגיע בשנה זו ל-7% ממחזור המגויסים לצה"ל.

על פי כל הנתונים, קצב גידול זה לא רק יימשך אלא גם יגדל: בתוך שנים מספר יגדל שיעור תלמידי הישיבה הפטורים למעשה משירות צבאי ויגיע ל-10% מכלל ציבור המתגייסים. מה שהחל בתקופת בן-גוריון בהסדר שנועד לפטור כמה מאות תלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, הפך לפטור שגרתי לכל הציבור החרדי. גם מספר תלמידי הישיבות הכללי יעלה. בשנת 2005 - על פי תחזית המרכז לפלורליזם יהודי - יגיע מספר תלמידי הישיבות ל-351,000 ויהיה גבוה פי 2.4 ממספר תלמידי ההשכלה הגבוהה באותה שנה.

יש כמה גורמים לתהליך זה: הגידול במספר הלומדים במסגרת ישיבות מחזירות בתשובה; ההצלחה העצומה של רשת החינוך של ש"ס, המציעה יום לימודים ארוך, ארוחה והסעה; הצגה מעוותת של ערכי הציבור הלא-אורתודוקסי; כמיהה לתרופת פלא למכאובי החיים - כל אלה מגבירים את כוח המשיכה של אורח החיים החרדי על חשבון הערכים הציוניים המסורתיים של ישראל היהודית והדמוקרטית. אך בנוסף לגורמים אלה אי אפשר להתעלם מהגורם המרכזי: אורח החיים החרדי הוא עיר מקלט כפולה - מקלט משירות צבאי קשה ומקלט מחובת העבודה והפרנסה. אם יש אפליה משוועת בישראל, זו היא האפליה בין הציבור העובד לפרנסתו לבין זה הנסמך על שולחן הציבור. אפליה זו, יש לה השלכה מקרו כלכלית רבת השפעה.

שיעור המשתתפים בכוח העבודה - כלומר, אלה העובדים או רוצים לעבוד - מכלל האוכלוסייה הוא גורם מכריע, הקובע את עושרה של כל מדינה. בישראל עלה שיעור המשתתפים בשנים האחרונות, בעיקר בגלל העלייה ויציאת נשים לעבודה, אך הוא עדיין נמוך בצורה מדאיגה משיעור ההשתתפות במדינות מפותחות: אלה הם הנתונים (לשנת 1994):

ישראל   53.6% ; ניו זילנד 64.2% ; שוויץ   64.0% ; הולנד   68.6% ; ארה"ב   66.1% ; גרמניה   57.9%

השירות הצבאי אמור להיות אחד הגורמים להשתתפות נמוכה, אך השוואת הגילים שלאחר גיל שירות צבאי גם היא מוכיחה שיעור השתתפות נמוך של גברים ונשים, בהשוואה למדינות מפותחות, בכל הגילאים. ניקח לדוגמה את הגיל 25 עד 34, דהיינו, לאחר השירות הצבאי.

מדינה   נשים גברים סה"כ
ישראל   72.0  82.4 61.5
גרמניה   82.9  96.4 68.9
ניו זילנד 78.5  92.2 65.6
שוויץ   82.6  89.1 75.6
ארה"ב   85.2  95.5 75.4
הולנד   82.8  93.3 71.8

מבחינת אחוז המפרנסים, ישראל נמוכה באחוזים רבים מהמקובל במערב: שני הגורמים העיקריים לשיעור נמוך זה הם מיעוט מפרנסים בקרב נשים ערביות וגברים ונשים בציבור החרדי. שיעור ההשתתפות של בוגרי הישיבות בכוח העבודה ב-1994 גדל והולך עם הגיל, אך בסך הכל מדובר על 24.5% בהשוואה ל-71.2% בקרב בוגרי בתי ספר על תיכוניים.

התוצאה המקרו כלכלית של נתון זה היא פשוטה ומסוכנת: מפרנס ישראלי נושא על גבו יותר אנשים מאשר המפרנס המערבי. משום כך, נתוני התוצר המקומי לנפש מטעים, שכן מספר הנפשות למפרנס גבוה בישראל יותר מאשר במדינות אחרות. ישראל נמוכה בהשוואה לאנגליה במונחי כוח הקנייה: 15,735 דולר אצלנו, לעומת 18,170 דולר באנגליה, 25,860 דולר בארה"ב, 16,780 דולר בניו זילנד, 24,390 דולר בשווייץ, 19,890 דולר בגרמניה ו-18,080 דולר בהולנד, אך בתל"ג למפרנס ובמונחים של כוח קנייה התוצר של המפרנס הישראלי גבוה מזה של המפרנס האנגלי: 44,400 דולר בישראל לעומת 40,700 דולר באנגליה. המפרנס הישראלי מרוויח במונחים של כוח קנייה יותר מאשר עמיתיו ביפאן (40,850 דולר), בשווייץ (44,350 דולר) ובשוודיה (38,750 דולר) וזהה לזה שבגרמניה. העובדים בארץ מייצרים יותר מהם, אך אנו עניים יותר. בין השאר, משום שאין לנו די מפרנסים.

מה עושים? לכל אזרח יש זכות ללמוד תורה. אם הדבר נכון במדינות אחרות - קל וחומר במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. השאלה היחידה היא, אם ראוי לעודד תהליך זה באמצעות הסדרים פוליטיים-חוקיים, המפלים בין הישראלי העובד לפרנסתו לבין זה שאינו עובד.

יש כמה דברים שבעזרתם ניתן להגיע לשיווי משקל אמיתי בין הלימוד בישיבות לבין המצוקה המשקית שנוצרה עקב כך. חייבים להגביל את מספר התלמידים שתורתם-אומנותם, ממש כשם שהמועצה להשכלה גבוהה מגבילה את מספר הסטודנטים שהיא מממנת; אפשר להציע, עם מנהיגי הציבור החרדי, הקמת תעשיות המתאימות לציבור זה - כגון תעשיית תוכנה שניתן לבצעה במסגרת הקהילה החרדית; צריך גם לחשוב מחדש על מסגרת הפטורים מצה"ל, כך שלא תכלול את החובה שלא לעבוד כלל; ואפשר, כמובן, לא לעשות כלום ולראות כיצד הנטל גדל, הקיטוב מתעצם ולחכות ליום שבו העניין יתפוצץ.