הארץ, 08/06/1999

המתאם ההפוך שבין שיעורי ההצלחה בבגרות לשיעורי ההצבעה לש"ס ביישובים שונים ("המגזר המוזנח ביותר", ראלי סער, "הארץ" 1.6) הוא הוכחה נוספת לזיקה הברורה: פתיחתם של שער בחינות הבגרות ושער ההשכלה הגבוהה קובעת גם את דפוסי ההצבעה.

פתיחת שני שערים אלה תקבע בעצם את מידת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית, את העוצמה הכלכלית ואת מידת הנאמנות לדמוקרטיה. קשה להאמין שרק לפני שנים ספורות זיקה זו לא נידונה כלל בבימות הציבוריות ושמומחים רבים, דווקא מהשמאל, התנגדו בכל תוקף להגדלת שיעורי הבגרות. בין השאר הסתתר מאחורי ההתנגדות החשש שהגדלת אחוז מקבלי הבגרות תקטין את מעמד התעודה ותגדיל את הסלקטיוויות באוניברסיטאות. בפועל, החששות הופרכו. שיעור הזכאים לבגרות, שנשאר קבוע בסביבות ה-30% ב-93-'86', עלה בכ-23% ב-96-'93', וגם שיעור הניגשים לבגרות עלה, כפי שנראה בטבלה המצורפת. זאת עקב הנהגת תוכניות מיוחדות.  

הרחבת מעגל הזכאים לבגרות אפקטיווית יותר בקרב אוכלוסיות חלשות, שכן האוכלוסיות החזקות היו כלולות בשיעור מרבי ב-30% שזכו בתעודה. שיעורי הזכאות לבגרות גדלו בקרב החלשים במידה מרשימה ביותר. בבתי הספר התעשייתיים, שבהם לומדים תלמידים ממגזרים חלשים ביותר, עלה מספר התלמידים שנבחנו בבחינות בגרות מ-268 ב-93' ל-1,892 ב-95'. בחלק מערי הפיתוח, שבהן הופעלה תוכנית 30 היישובים - שבה ניתן סיוע חינוכי מיוחד ליישוב כולו - חל גידול דרמטי בשיעור הזכאים. בעת ובעונה אחת לא ירד שיעור המצטיינים במקצועות הקשים והצטמצם הפער בין יוצאי מערב למזרח: אם 1 מציין שוויון מלא, ב-96' יוצאי מערב בקרב מקבלי הבגרות הם 1.04, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואילו יוצאי מזרח עלו מ-0.67 ל-0.81.

הרחבת מעגל הבגרות לא נעשתה על ידי הורדת רמת הבחינה, אלא באמצעות תוכניות התערבות, שהתבססו על הניסוי המוצלח שעשה ציון בן-כנען בקריית החינוך ע"ש פרקאוף באור יהודה. שתי התוכניות העיקריות - מעבר לבגרות ופרויקט מיכאל - הניבו פרי הילולים ונמשכו תחת שרי המפד"ל.

אם כך, מדוע רואים בתשנ"ז ותשנ"ח קיפאון בשיעורי הבגרות? אפשר לשער כי חסר היה דרבון של המנהלים והמורים להמשיך במבצע "יותר ניגשים, יותר זכאים"; כי ככל שמרחיבים את המעגל קשה יותר להשיג תוצאות; וכי הגדלת מספר בחינות החובה מ-4 ל-7 בתשנ"ח סיננה החוצה תלמידים. אם חלילה יוגדל עוד יותר מספר הבחינות - כפי שהחליט לאחרונה שר החינוך - יש לשער שיקטן עוד שיעור הזכאים.

כיצד מחזקים איפוא את החינוך הממלכתי, שרק בו ניתן חינוך לדמוקרטיה ושרק דרכו אפשר להגיע להשכלה גבוהה? בראש ובראשונה יש לחזור ולהגדיר יעדים כמותיים בנוגע לשיעור מקבלי תעודות הבגרות. ממשלת צרפת לא התביישה וקבעה יעד של 80% מהשנתון. אנו לא עמדנו - בשל הפיגור בשלוש השנים האחרונות - ביעד של 50% בסוף המאה.

הגיעה העת להגדיר שני יעדים חיוניים: 60% מהשנתון - כולל גידול אצל התלמידים הערבים - יקבלו בגרות בתום העשור הבא. צה"ל יתחייב להכשיר כל חייל שאין לו בגרות. אם לא נעשה כך, נחליש עוד יותר את המחנה הדמוקרטי, המפרנס את עצמו, המשרת בצה"ל והשומר על החוק.