הפתעה ! ז'אן דניאל, עורך הנובל אובזרבטר, השבועון הפריסאי רב ההשפעה, נוזף בעמיתיו העתונאים על יחסם לטרור המתאבדים :

"כל שלוחות התקשורת בצרפת, והן רבות, מגנות את הטרור ואת הפונדנמטליזם   הקיצוני, אך אותה תקשורת מדווחת על האירועים במזה"ת בהדגשים שאינם   יכולים שלא לעורר בקורא אלא סלחנות כלפי הטרור. הטעון הפלסטיני מוצג   תמיד כמניע ... פיגוע של מתאבד תמיד מבוצע על ידי  מרטיר  פלסטיני ושפך הדם מוצג תמיד כתוצאה של הקולוניאליזם  הישראלי. כך נוצר והולך יחס של סלחנות לאלימות. את זאת יש לעצור בכל מחיר !"

אכן, העתונות האירופית עברה מהפך: כמעט ואין עתונות שניתן להגדירה כ"ימנית" במובן הישן. כל התקשורת היא תקינה פוליטית. אין חילוקי דעות לגבי נושאים שרק לפני כמה שנים פילגו עתונים שונים : עונש מוות, הפלות, שוויון זכויות להומוסקסואלים, זכויות  למשפחות חד-הוריות. גם מי שתומך בעמדות אלה - כמו כותב שורות אלה - עומד נדהם נוכח תפנית זו, שעל-פיה העתונות משדרת שדר אחיד מוסכם.

כיצד התרחש תהליך זה ? נדמה שהתשובות מורכבות :

ראשית, לתקשורת נכנס דור צעיר של משכילים שחונך על גישה אנטי-קולוניאליסטית, הרואה בעבר האירופי מסכת של פשעים נגד "האחרים" בני העולם השלישי. ישראל-הכובשת שטחים לא-לה במשך קרוב ל- 40 שנה ושהקימה התנחלויות, בעלות משטר משפטי נפרד,- נראית כחלק מאותו עבר קולוניאליסטי אפל של מדינות אירופה (משום כך, אין גם טעם לנזוף במדינות אלה בשל עבר זה). ארה"ב נכנסת לקטיגוריה זו בשל הפלישה לעירק וכיבושה. ברור שגישה זו שטחית : העתונים שדניאל מדבר עליהם תמכו במלחמה שהכריזה נאט"ו - ללא אישור האו"ם- על סרביה, אך הפעילו קריטריון הפוך לגבי ארה"ב בעירק. עם זאת, אין טעם להכחיש שהמוטיבציה האנטי-קולוניאיסטית היא כנה כשלעצמה.

שנית, התקשורת זקוקה ליריב שיהיה טרף קל למאמרים ולקריקטורות. בעבר שימש המשטר הגזעני בדרום אפריקה אוייב תורן כזה. משזה נעלם, מילאו הסרבים תפקיד דומה. משאוייב זה   נעלם , הורגש מחסור עתונאי בעם-אוייב, וישראל הנתפשת, כמו האפריקנרים והסרבים, כלבנים המכים ב "אחרים", ממלאת תפקיד זה. לגבי ישראל מתקיים פיתוי  נוסף: : קורבנות הנאצים הפכו להיות נאצים והפלסטינים הפכו להיות יהודים. כך נולדות השוואה בין גדר ההפרדה לבין גאטו ורשה ואושוויץ , השוואה  המביאה לאבסורד את התקינות הפוליטית של העתונות האירופית האחידה - גם בעיני מי שחולק כמוני על התוואי העושק של גדר זו.