| גם את ות"ת ייקחו? |
 |
 |
|
הארץ, 27/10/1996 על פי ידיעה שפירסם אור קשתי ("הארץ", 22.10) מבקש שר החינוך, זבולון זו. תקציבה גדול יותר מתקציבי כמה וכמה משרדי ממשלה מוכרים ומגיע השנה ל-3.8 מיליארדי שקל. תקציב זה הוא בגדר שמורה לא פוליטית בתקציב המדינה, חבריה לא היו נגועים עד כה בפוליטיקה ובאו מקרב האקדמיה והיו נציגי ציבור אמיתיים. יושבי הראש עד כה היו כולם גם אנשי מדע מהוללים וגם מילאו תפקיד ארגוני באקדמיה, בהם פרופ' יעקב זיו, חתן פרס ישראל ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים; פרופ' חיים הררי, אחד מגדולי המדענים בישראל ונשיא מכון ויצמן למדע, ופרופ' אמנון פזי, שהיה נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. כל אלה מונו על ידי שרי חינוך, כולל השר המר, בלא כל שיקול פוליטי. אין שום מניעה, כמובן, שפרופסור דתי יקבל תפקיד זה. הכל תלוי בכישורים ובהתאמה. בעת כהונתי כשר החינוך אני עצמי דאגתי לעצמאותה של ות"ת ושל המועצה להשכלה גבוהה וניתקתי אותה מכל שיקול פוליטי. מיניתי ליועצי ועוזרי לעניין זה את פרופ' עוזר שילד, לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה, תושב אריאל ואיש ימין מובהק. כישוריו הם שעמדו נגד עיני. אך קביעה מראש שרק פרופסור דתי מאוניברסיטת בר-אילן חייב להיות ראש ות"ת, וזאת עוד בטרם נשמעה דעתם של ראשי האוניברסיטאות, מבטלת, למעשה, את השמורה הלא-פוליטית המיוחדת הזאת המנתקת את מימון ההשכלה הגבוהה מהעולם הפוליטי, על שיקוליו הזרים והפרוטקציוניסטיים. כדי להבין זאת, די לעיין בהחלטת הממשלה שהקימה את ות"ת ב-6 ביוני 1977. סעיף 1 להחלטה קובע בלשון מפורשת שתפקידה של ות"ת הוא: "להיות גוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד אחד, והמוסדות להשכלה גבוהה מצד שני. בכל ענייני ההקצבות להשכלה גבוהה הממשלה והמוסדות הלאומיים יימנעו מלקבל בקשות או המלצות מהמוסדות להשכלה גבוהה עצמם, או מכל מקור אחר, וכן יימנעו מלהקציב הקצבות למוסד להשכלה גבוהה שלא בהמלצת הוועדה לתכנון ולתקצוב". הכוונה היא ברורה: לנתק ניתוק מלא בין הממשלה ושריה לבין מוסד עצמאי זה. אך האמת היא שאין זה רק עניין של ות"ת אלא של מגמה מסוכנת לעתידו של החינוך הלא-דתי בארץ. כידוע, בישראל נהוגה שיטה מיוחדת במינה: להורים יש זכויות לבחור בזרם הנראה להם, והמדינה מממנת את כל מערכות החינוך, גם אלה החרדיות, שאינן כפופות לפיקוח המשרד ושאינן שותפות לאבלנו - ביום השואה וביום הזיכרון ליצחק רבין, וגם לא לשמחותינו - ביום העצמאות ובחגים לאומיים אחרים. רוב רובה של מערכת החינוך אינה דתית: בתשנ"ה למדו בבתי הספר של החינוך הממלכתי כ-76.5% מכלל התלמידים בחינוך העל-יסודי ו-68.4% בחינוך היסודי. בחינוך הממלכתי הדתי למדו רק 18.2% בחינוך העל-יסודי. במוסדות להשכלה גבוהה רק מיעוט מהסטודנטים הוא דתי. מה צריך לעשות שר חינוך בנסיבות כאלה? הוא חייב להיות נאמן של כל הזרמים ולנהוג בכל זרם על פי דרכו: לא לכפות השקפת עולם אישית או מפלגתית על זרם שאינו רוצה בכך. כך נהגתי כשר חינוך, ולמרות חילוקי הדעות העמוקים ביני לבין המפד"ל לא כפיתי דעתי ואף התגייסתי להגן על אוניברסיטת בר-אילן ועל החינוך הממלכתי הדתי לאחר רצח רבין. לאחר אותו רצח, באתי בדברים עם מועצת החינוך הדתי כדי לסכם במשותף צעדים להעמקת הדמוקרטיה בבתי ספר דתיים. בשום מקום ובשום מקרה לא ניסיתי לכוף דעתי האישית על החינוך הדתי, ואילו על ההשכלה הגבוהה ומוסדותיה שמרתי מכל משמר לבל תהיה בה יד פוליטית. היום אנו רואים מצב אבסורדי ובלתי נסבל. חוק חינוך ממלכתי, שנחקק ב-1953 במחשבה ששר החינוך יהיה תמיד מפא"יניק חילוני, נתן אוטונומיה לחינוך הממלכתי הדתי. לחינוך הממלכתי - על עקרונותיו הפלורליסטיים, היהודיים-החופשיים - אין מי שיגן. חינוך זה, שבו לומדים רוב התלמידים, מופקר לחלוטין להחלטותיו של שר החינוך, המייצג את השקפת העולם של זרם אחר. היוצרות התהפכו, אך החוק נשאר כשהיה: לחינוך הדתי יש אוטונומיה - כדי להגן עליו מפני מי? - והחינוך הממלכתי חשוף לכל חינוך ערכי מבית היוצר של קיצוני "בני עקיבא". עכשיו גם ות"ת - שעליה אמורה להגן החלטת הממשלה - חשופה ללחצים פוליטיים. לא די בחינוך "הערכי"? עכשיו גם את ות"ת תיקחו? Tags: |
hacked by guardiran.org
מידע נוסף
Content View Hits : 4990081
