נשלח למעריב בתאריך: 20 יוני, 2004

בגליון האחרון של הניו רפבליק, הבטאון האמריקני המשפיע, מופיע מאמר מאת עומר ברטוב, היסטוריון חשוב של התקופה הנאצית, בשם "הוא התכוון למה שאמר". המאמר מתייחס לספרו השני של היטלר, המשך ל"מיין קמפף", שלא פורסם עד שנתגלה לאחר המלחמה ומהדורה אנגלית תקינה שלו יצאה רק לאחרונה. הספר של היטלר הוא המשך ישיר לשנאה האנטישמית (בלשון ימינו : הנאראטיב הנאצי). ברטוב מסביר כי בידיעה לאחור אנו יודעים שהיטלר ביצע את כל מה שכתב, אלא שבזמנו, כאשר נכתבו הדברים, אנשים טובים סברו כי מרגע שיגיע לשלטון, לא יבצע היטלר את תכניתו בשל אילוצי מדיניות פנים ומציאות בינלאומית.

במילים אחרות, ברטוב מזהיר כי יש אנשים ותנועות שמתכוונים לעשות את מה שהם אומרים שיעשו. "ההיבט המפחיד ביותר בדברי היטלר, בשני ספריו, הוא שחלק גדול מהדברים שכתב ניתן למצוא בקלות במקומות רבים - באתרי אינטרנט, עלוני תעמולה, נאומים פוליטים, כרזות מחאה, פירסומים אקדמיים, והטפות דתיות" והצרה הכי גדולה היא שהדברים הנאציים האלה מושמעים היום גם מצד ימין, גם מצד שמאל, גם מדתיים, גם מחילוניים, גם מסטודנטים, גם מפציפיסטים, טרוריסטים, אינטלקטואלים ופעילים נגד הגלובליזציה. ברטוב מצביע על הדמיון העצום בין התעמולה האיסלמית - הקיצונית לבין התעמולה הנאצית. ברטוב הוא מבקר חריף של המדינות הישראלית בשטחים ורואה בה גם נזק לישראל, גם פגיעה במשפט הבינלאומי, ומשום כך אין הוא רואה פסול בביקורת נגד ישראל והוא מתריע גם נגד פרנוייה יהודית בעניין זה, אך הוא מבחין בין ביקורת כזו לבין השוואת המדיניות הישראלית לנאצים ובין ביקורת כזו לתעמולה אנטישמית אלימה וקיצונית. ברטוב נוטל מובאות של היטלר ומחליף את המילה "יהודים" במילה "ציונים" והתוצאה היא מצמררת : העתק מושלם של דברים הנכתבים ונאמרים היום נגד ישראל  בפורומים רדיקליים שונים. ברטוב מציין כי גם בתעמולה המציגה את ישראל כנאצית יש דמיון לתעמולה של השטירמר. הוא מביא מדברי ראש ממשלת מלזיה לשעבר, מהטיר מוחמד, ומהפירסומים של החמאס, ומצביע על הזהות בין שנאת היהודים החדשה לבין זו הישנה. ברטוב מצטט חומר, שמשום מה לא פורסם דיו בתקשורת הבינלאומית, ממשפטם של נאשמי אל קעידה בהמבורג בפברואר 2003. כך אומר אחד משותפיו של מוחמד אטא, מפקד הפיגוע בבנייני התאומים :  

"השקפת העולם של אטא היתה מבוססת על חשיבה נציונל-סוציאליסטית. הוא האמין       
 שהיהודים שואפים לשלטון עולמי וכי קיימת קונספירציה יהודית".

ונאשם שני אומר :

            "מה שהיטלר עשה ליהודים אינו רע כלל".

יש קשר ישיר, קובע ברטוב, בין תכנון רצח בהמבורג בשנות ה- 90 לבין היטלר המפנטז על רצח המונים במינכן של שנות ה- 20. אכן, אין צורך בעדויות מצמררות אלה כדי לראות את הקירבה המפחידה בין התעמולה הערבית-מוסלמית לבין התעמולה הנאצית הישנה : הסידרה של הטלוויזיה המצרית הרשמית ששודרה בתחנות ערביות רבות - "פרש בלי סוס" - היא סידרה נאצית המטיפה לרצח יהודים ומתייחסת לתקופה שקדמה להקמת ישראל. זוהי סידרה  שהתמלוגים ממנה היו צריכים להינתן לשטרייכר, גבלס והימלר אילו היו חיים. הפצת "הפרוטוקולים של זקני ציון" והצגתם בספרייה החדשה באלכסנדריה כ"ספר קודש יהודי" הם מעשים נאציים. "היטלר", אומר ברטוב, "לימד אותנו לקח, אך העולם מסרב לקבלו". הלקח הוא פשוט : "אם אתם רואים נאצי, פאשיסט או אנטישמי, אל תהססו לומר זאת... אם תהיו סלחנים כלפיהם, זכרו כי אתם מצדיקים אידיאולוגיה של השמדת עם".

אין זה אופנתי להשמיע דברים אלה בסלונים הנאורים של המערב; מותר להשוות רק את ישראל לנאצים ואת שרון להיטלר. אכן, כשרואים את ההפגנות בהן צלב הקרס מושווה למגן דוד, מוכרחים להגיע למסקנה המטורפת שבעיני חלק מהעולם - כולם נאצים  - ובעיקר מנהיגי ארצות-הברית וישראל - חוץ מאלה שהם באמת נאצים.