הארץ, 02/11/1999

הנה בשורה טובה: בירושלים, בחיפה, ברמלה ובבאר שבע, ובקרוב אולי גם בתל אביב, הולכות ומוקמות קריות ממשלתיות; על פני 192 אלף מ"ר ישוכנו בהדרגה כל משרדי הממשלה הפזורים בערים אלה. אמנם נראה שהיה עדיף להקים משרדי ממשלה שהם חלק מהעיר ומרצף החיים בה. ובכן מדוע זו בכל זאת בשורה טובה? ראשית, כי ריכוז כזה גם יוזיל וגם ייעל את עבודת המשרדים הממשלתיים. שנית, כי יש עדיין בארץ מיעוט קטן - מיעוט המצוי בסכנת הכחדה - הרואה בחיוב את בניית הארץ, ולבו רחב כאשר הוא רואה בניין חדש מוקם (בתנאי שאינו פוגע באיכות הסביבה ובמראיה), והוא אינו רואה בכל בנייה אסון אקולוגי.

אך הסיבה העיקרית שבגללה זו בשורה טובה נעוצה בכך שהמבנים החדשים עשויים לשים קץ לתופעת "הממשלה המכערת" - המשותפת לכל ממשלות ישראל. מה הופך עיר אירופית או אמריקאית ליפה? בדרך כלל אלה בנייני הציבור והממשלה: הם ניצבים, מרשימים, בכיכר העיר ומספקים לא פעם השראה ארכיטקטונית לעיר כולה. האם אפשר בכלל לתאר את פאריס או את לונדון בלעדיהם? בישראל, לעומת זאת, משרדי הממשלה הם מוקדים של כיעור, הזנחה ועזובה - בין שמדובר במבנים ארעיים (שנהפכו, כמקובל, לקבועים) ובין שמדובר במשרדים "החדשים", כמו אלה שנבנו בקריית הממשלה בירושלים. אין אפילו מבנה ממשלתי אחד ראוי לציון - או לצילום - למעט בתי המשפט החדשים באילת, נצרת ועכו - ובראשם, כמובן, בניין בית המשפט העליון בירושלים.

במקום לייפות את העיר, הממשלה כיערה אותה. בתל אביב נהפכה "הקריה" - שרונה לשעבר - למוקד של עזובה וזבל עד שראוי היה להכריז עליה כעל מטרד תברואתי וחזותי. בירושלים לקחה הממשלה מבנים בעלי ערך היסטורי וארכיטקטוני - כמו בניין מלון פאלאס, בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים, הארמון החבשי, שבו שוכנת ואותו הרסה רשות השידור, ועוד - והפכה אותם לסלאמס. אין בממשלה שום גוף מרכזי האחראי לשחזור או שימור, למעט תת מחלקה נטולת סמכויות במשרד האוצר. אין גם ארכיטקט ראשי. אין מי שיכול להורות על שילוב אמנות ישראלית במבנים המוקמים או לדאוג למראה שסביבם. הכל נתון להכרעת השרים ומנכ"לי המשרדים, והללו - למעט מקרים ספורים - נוטים לדאוג לשיפוץ לשכותיהם יותר מאשר לשיפוץ המבנה.

למרבה השמחה, ריכוז משרדי הממשלה בבניינים חדשים יאפשר להעמיד את המבנים ההיסטוריים למכירה. כך יצא כבר מכרז למכירת בניין מלון פאלאס, מושב משרד התעשייה והמסחר, ובית המכס הסמוך לו בירושלים - ובאמצעות מכירתם יהיה אפשר להחיל עליהם את דיני השימור. כך נוצר עולם הפוך: הפיכת מבנה ציבורי לפרטי עשויה למנוע את המשך כיעורן של הערים.

האם תחזור העזובה המוכרת בתוך כמה שנים ותשתלט גם על המבנים החדשים? גם על הבניין החדש של משרד החוץ והבניין המשוקם של בית החולים שערי צדק, שאליו תעבור הנהלת רשות השידור? האוצר הוציא הנחיות חדשות, המחייבות מסירה של הבניינים החדשים לחברות תחזוקה. זה טוב, אך לא די בכך. ההוראה הזאת אינה מכילה שינוי מדיניות ואינה מחייבת גינון, שיפוץ תקופתי ותאורה לילית - כראוי למבנה ממשלתי. דרוש מפנה אמיתי. דרושה סמכות בדרג מיניסטריאלי, שתהיה אחראית לתכנון, תחזוקה, גינון, תאורה ושימור מבנים היסטוריים שבהם שוכנים משרדי ממשלה. אילו היה גוף כזה, ואילו היו נשמרים המבנים הקיימים, אולי לא היה צורך בקריות ממשלה מיוחדות. ואם יתרחש הנס הזה, אולי באמת יום אחד נתעורר ונראה בכיכר העיר מבנה ממשלתי נאה ומתוחזק היטב, טובל בירק, מעוטר ביצירות אמנות, מואר בלילה ומפאר את העיר. אולי מבחינה זאת לפחות תהיה כאן יום אחד ממשלה המפיצה יופי ולא כיעור.