הארץ, 09/02/1999

כניסת ישראל לעידן המחשוב וקיצוץ התוכנית לרפורמות בחינוך יגדילו עוד יותר את הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים

אחת התופעות המטרידות בתחום החינוך היא תופעת "במעלה המדרגות היורדות",
שתיאר הסוציולוג ד"ר יעקב נהון. התופעה נגעה לתלמידים מזרחים, שבשנות
ה-60 וה-70 צעדו צעדים מוחשיים קדימה: שיעור השתתפותם במערכת החינוך
בכלל, ובלימודים העל יסודיים בפרט, טיפס למעלה. אך באותה עת עצמה המאמץ
שנדרש כדי לעלות למעלה הלך וגדל, שכן התלמידים החזקים, שרובם הגדול
אינו מזרחי, התקדמו בקצב מהיר ביותר.

בשעה ששיעור התלמידים המזרחים בבתי הספר התיכוניים גדל בקצב מרשים,
שיעור התלמידים הלא-מזרחים שסיימו בגרות ועברו לאוניברסיטאות גדל בקצב
מרשים יותר. החלשים עלו במדרגות, אך המדרגות עצמן לא היו סטטיות: הן
נעו כלפי מטה במהירות גדולה יותר ממהירות המטפסים בהן.
תהליך זה נבלם בשנים האחרונות: שיעור התלמידים המזרחים המצליחים להשיג
תעודת בגרות עלה, ועלה גם שיעור הממשיכים את לימודיהם במוסדות להשכלה
גבוהה. הפער עצמו לא נעלם ורק שוטה יאמין שניתן לחסלו בן לילה, אך התהליך
עצמו, פער הקצבים שבין עליית התלמידים לירידת המדרגות, נעלם ואף התהפך.
עתה עומדת מערכת החינוך לפני סכנה חדשה: המדרגות עומדות לנוע מטה בקצב
מסחרר, בעקבות כניסת ישראל, ביחד עם כל מדינות העולם, לעידן הכלכלה
החדשה שבו המחשב והאינטרנט הופכים סדרי עולם. התחזיות בעניין זה נעות
בין זהירות למתלהמות, אך גם המתבונן הזהיר ביותר, זה שחושב שאנשים ימשיכו
ללכת לעבודה ולעשות את קניותיהם בחנויות ולא באמצעות המחשב - מבין שמדובר
במהפך בדרכי הייצור, השיווק, המסחר והצריכה. המחשב - כמכשיר מספק מידע,
ככלי שיווק וייצור - יקבע את עושרה של המדינה ואת כושר ההשתכרות של
אזרחיה.
תוכנית מחר 98' של משרד החינוך, פרי יוזמתו של פרופ' חיים הררי, נשיא
מכון ויצמן, החלה לתת מענה לאתגר זה על ידי רפורמה מקפת - גם בתוכנית
הלימודים, כולל חיבורן של תוכניות לימודים חדשות - וגם בהפיכת לימודי
המחשב לחלק משגרת בית הספר.
הקיצוץ בתוכנית מחר 98' והתפטרותו של הררי מתפקיד היועץ והמלווה שלה,
מעוררים חשש גדול שהתוכנית תיזנח. התפטרותו של הררי היתה צריכה להפעיל
פעמוני אזעקה ולהביא לדיון בממשלה. אך ראש הממשלה, הממשיך לדבר על "מחשב
לכל ילד", עבר על כך לסדר היום. משרד החינוך הסתפק בהשמצות אישיות נגד
מדען חשוב, שנתן דוגמה אישית במסירותו לנושא החינוך המדעי והטכנולוגי.
הממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות תהיה חייבת לשנות עניין זה מהיסוד:
במקום קיצוץ - הגדלת המשאבים; במקום דריכה במקום - רפורמה מהירה יותר
בתחום לימודי מחשב, מתמטיקה ומדעים.
אך בכל אלה אין די. כאשר נכתבה תוכנית מחר 98', באוגוסט 1992, היה האינטרנט
בחיתוליו. עתה אנו מודעים לעוצמת התופעה ולקצב הגדל והולך של מספר המשתמשים
והשימושים בה. שפת האינטרנט היא אנגלית - וזו הופכת להיות שפת העסקים
הבינלאומיים. מי שיידע אנגלית טוב יותר, יעלה מהר יותר במעלה המדרגות
היורדות. מי שלא יוכל להתמודד - גם אם יטפס, יישאר מאחור.
לימוד האנגלית חייב, על כן, לקבל מעמד חדש דווקא לגבי תלמידים חלשים
- יהודים וערבים כאחד. מי שאינו רוצה לראות חזרה לימים של פערים מתרחבים,
חייב לדאוג ללימודי אנגלית המלווים את התלמיד מכיתה א' או ב'. לימודים
אלה, במתכונת מורחבת ואינטנסיווית, חייבים להתחיל במגזר החלש, שלתלמידיו
אין אפשרות לזכות בהעשרה באנגלית מחוץ לבית הספר.
ניסיונן של מדינות כמו שוודיה מוכיח, כי ניתן להנחיל שפה נוספת לתלמידים
בלי לפגוע כהוא זה בשפת האם. להיפך, יש הוכחות לכך שהוראת שפה נוספת
בגיל צעיר אף מעשירה את שפת האם. נכון, בישראל יהיה יותר קשה לעשות
זאת. אצלנו התלמידים מתבקשים ללמוד שניים או שלושה סוגים של כתיב ודקדוק
- עברי, לטיני וערבי - אך למי שרוצה בהתקדמותה הכלכלית של ישראל ובהקטנת
הפערים בתוכה - פשוט אין ברירה אחרת.

מילות מפתח: חינוך , חברה