נשלח למעריב בתאריך: 2 דצמבר, 2004

תהיה זו תוצאה חמורה ביותר אם, כתוצאה מהמשבר הנוכחי, תוקם ממשלה חדשה עם החרדים ובלי שינוי. תהיה זו נסיגה אחורה בתחום של זכויות האדם ושלטון החוק. תהיה זו ממשלה נכה מבחינת המשטר הדמוקרטי בישראל. לממשלה הקודמת היה יתרון אחד בולט : היא היתה הממשלה הראשונה מאז 1977 שנתנה ביטוי כלשהו למאוויו של רוב הציבור בנושא דת ומדינה : אמנם לא נעשה מה שנדרש, אך בכל זאת נעשה יותר מאשר בכל הממשלות הקודמות : בוטל משרד הדתות - המשרד המיותר והמזיק ביותר מכל משרדי הממשלה; בוטלו הקצבאות המוגזמות למשפחות רבות ילדים, שנטלם נפל על הציבור העובד לפרנסתו והמגוייס לצה"ל; הוכן חוק ברית הזוגיות - חוק לא מספק כשלעצמו, אך חוק שהוא פריצת דרך ומענה לצרכיהם של רבבות ישראלים; במשרד הפנים, הונהגה מדיניות חדשה לגבי זכאי חוק השבות שאינם נחשבים ליהודים בידי הרבנות ונעשתה ליברליזציה מסויימת, לא מספקת, לגבי ילדי העובדים הזרים. דיני ההתאזרחות - דינים שתחת שלטון ש"ס קיבלו פירוש גזעני - קיבלו פירוש ליברלי יותר; יש התקדמות בעניין מתן חוקה לישראל.

כל זה ויותר מזה עומד עתה להתחסל, ויחזרו הימים הרעים בהם זכויותיו של הציבור החילוני נמכרים בנזיד עדשים למיעוט חרדי.

אם זה יקרה, תהיה זו אשמת הליכוד והעבודה גם יחד. הליכוד - משום שהוא מוכן לוותר בקלות מדהימה על עקרונות של דמוקרטיה ליברלית; העבודה - משום שאם היא תיכנס לממשלה בלי שינוי, היא תפר לא רק הבטחה חגיגית של שמעון פרס, אלא גם תבגוד בציבור בוחריה ובמצעה. למפלגת העבודה יש אחריות היסטורית כבדה להנהגת משטר של פגיעה בזכויות האדם של יהודים לא-אורתודוקסים. בשנים האחרונות, חל שינוי בעמדתה בכנסת - לפחות בשנים בהן היתה באופוזיציה. אם עכשיו היא תחזור לסורה, תפקיר את הציבור המצביע עבורה, ותיכנס שוב למיטת ש"ס - (והפעם אין אפילו התירוץ של "מוכרים אתכם למען השלום") - לא יסולח לה הדבר. זו תהיה חזרה לימים שחורים, ורבים יזכרו לה זאת ביום הבחירות הבאות.