גלובס, 17.5.2009

איני אובייקטיבי אמנם, אך איני מכיר שום רפורמה אחרת שתציל את מערכת החינוך

לפני גדעון סער, שר החינוך ומנכ"לו שמשון שושני, שני אנשים מוכשרים - ניצבת משימת ענק: לנווט את ספינת החינוך ולהביאה למצב שבו גם המצוינות וגם שוויון ההזדמנויות יוצאים נשכרים.

יש לי עצה לשר ולמנכ"ל החדש: לקרוא ביסודיות את התוכנית הלאומית לחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (המכונה גם "דו"ח ועדת דוברת"), שמינתה בעבר הממשלה ביוזמת שרת החינוך דאז, לימור לבנת - דבר אשר לא נעשה על-ידי רבים מאלה שביקרו את הדו"ח.,

על אף שכותב שורות אלה אינו אובייקטיבי - בהיותי חבר בכוח המשימה - נדמה לי שאין בישראל דו"ח שישווה לדו"ח דוברת מבחינת רוחב היריעה ועומק הדיון. ההתקפות עליו נבעו ברובן מאינטרסים צרים ומהשטחיות המאפיינת את הדיון בענייני ציבור וחברה בארצנו. היקפו של הדו"ח רחב ביותר והמלצותיו משתרעות על כל היבטי מערכת החינוך. אך לא כל האמור בו הוא באותה רמה של חשיבות ובאותה רמה של קלות (או קושי) ביצוע. ניתן, מטעמים פוליטיים ואחרים, לאמץ חלקים מהדו"ח ולאו דווקא את כולו.

על הנושאים הבאים לא ניתן לוותר:

1. שינוי מבנה משרת המורה.

2. חידוש תוכנית ליבה אוניברסלית מצד אחד, והרחבת האוטונומיה הפדגוגית של בתי-הספר מצד שני.

3. יצירת מערכת עצמאית וקפדנית למדידה ולהערכה של הישגים לימודיים.

4. שיפור מעמד המורה כתוצאה מהסבתו לעובד אקדמי במשרה מלאה.

5. חיזוק מעמד וסמכות מנהלי בתי-הספר.

6. שינוי אופן התקצוב, בפרט בקשר שבין עמידה בעקרונות החינוך הציבורי לתקצוב מלא.

7. בחירת הורים מבוקרת לכלל בתי-הספר וקביעת שיטת סינון אובייקטיבית במקרים של רישום יתר.

8. שיפור תשתיות בתי-הספר והכנתם ליום לימודים ארוך; שהות ארוכה של המורים בין כתליו והוראה פרטנית.

9. היפוך הפירמידה הלימודית לטובת החינוך בגיל הרך, שם ניתן בפחות קשיים לצמצם פערים ולהגביר מצוינות.

בדו"ח המלצות חשובות שניתן לממשן בנפרד מההמלצות דלעיל, ומשרד החינוך יוכל לבחור את המועד המתאים להפעלתן: ביטול חטיבות הביניים; טיפול בצרכים המיוחדים של כל ילד. ויש גם המלצות שנויות במחלוקת, שניתן לא לבצען לפי שיקול דעת השר: שינוי מבנה שנת הלימודים ושבוע הלימודים; הקמת מנהלי חינוך אזוריים.

כמו כן, ראוי לשמר, לפחות לתקופת ביניים, את מעמדו העצמאי של החינוך הטכנולוגי והמקצועי.

על קצה המזלג אומר מה חיוני לבצע בדו"ח דוברת: בראש ובראשונה, הרעיון שבית-הספר לא בוחר את תלמידיו, אלא התלמיד (והוריו) בוחרים בו. ובמקום השני, החלת רעיון ביזור הסמכויות ואיחודן עם האחריות לביצוען.

אשר לחשש מפני פיטורי מורים, שקומם נגד הדו"ח את ארגוני המורים, ניתן לבצע את דו"ח דוברת בהדרגה, כך שצמצום מספר המורים והעברתם למשרה אקדמית מלאה, ייעשה בהדרגה ויתאפשר על-ידי פרישה טבעית של מורים המגיעים לגיל פרישה. עם זאת, מורים חדשים יתקבלו על בסיס של משרה מלאה בשכר משופר, כאמור בדו"ח.

איני מכיר רפורמה אחרת שתוכל לשקם את מעמד החינוך הציבורי, שתמנע הקמת בתי-ספר פרטיים ותצעיד את מערכת החינוך קדימה - להישגיות ולשוויון, זולת דו"ח דוברת.