הארץ, 08/06/1999

המתאם ההפוך שבין שיעורי ההצלחה בבגרות לשיעורי ההצבעה לש"ס ביישובים שונים ("המגזר המוזנח ביותר", ראלי סער, "הארץ" 1.6) הוא הוכחה נוספת לזיקה הברורה: פתיחתם של שער בחינות הבגרות ושער ההשכלה הגבוהה קובעת גם את דפוסי ההצבעה.

הארץ, 17/06/1999

מה עושים כדי להילחם באלימות נערים? יש דרך אחת בדוקה לא לעשות כלום: להקים ועדה ועוד ועדה ולדון ולדוש במסקנותיהן. או, לחלופין, לקבוע, כי רציחתם של יבגני יעקובוביץ וגלעד רביב היא חלק ממכלול של תופעות שליליות בחברה - החל בנהיגה בכביש וכלה בדיבור בלתי מרוסן בכנסת - ולהמתין עד שתשתפר הנהיגה והח"כים ידברו בנימוס, ואולי בינתיים יבוא המשיח, ואז בכלל לא תהיה עוד בעיית אלימות.

הארץ, 22/06/1999

מדוע החלו, ברבע האחרון של המאה הזאת, ילדים לרצוח ילדים? מדוע קנטור וריב בין נערים - שבתקופות קודמות היו מסתיימים במכות - נהפכים עילות לרצח אכזרי? מה קרה כאן שלא קרה בעבר? ברור ומובן מאליו, כי אין שום גורם אחד בלעדי המסביר את התפנית הזאת, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעלייה התלולה בפשיעת נערים באה במקביל לחשיפה הגדולה לאלימות רצחנית מעל מסכי הקולנוע והטלוויזיה - שאליהם מצטרף בימים אלה מסך המחשב.

 הארץ, 23/06/1999 (ביקורת ספרים)

אהבה עיקשת איאן מקיואן. תירגמה: עתליה זילבר. ספריה לעם, הוצאת עם עובד, 261 עמ', 59 שקלים שלוש הפתעות מחכות לקוראים בספר זה. הפתעה ראשונה: זהו ספר על אהבת גבר לגבר - בלי מין, בלי קונדומים, בלי איידס. האהבה היא כפייתית, מטורפת ורוויית סממנים דתיים. אירוטיקה אולי יש, אך היא חבויה ונסתרת, ותיאורים אירוטיים - אין.

הארץ, 01/07/1999

שאלה: האם התמעטו או גברו האלימות והבריונות בבתי הספר בשנים האחרונות? התשובה האינסטינקטיווית ברורה: היתה עלייה דרמטית באלימות. מחקר שעשה ד"ר יוסי הראל, מטעם המחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן ומכון ברוקדייל, מוכיח את ההיפך. הראל משווה את הממצאים של אלימות בני נוער בישראל בין השנים 1994 ל-1998. ב-1998 יש ירידה בדיווחים על אלימות:

הארץ, 05/07/1999

השבוע מסתיימות בחינות הבגרות ורבבות תלמידי תיכון יוכלו לנשום לרווחה בזמן הקצר שנותר להם עד הגיוס. במשך 38 ימי בחינה נבחנו יותר מ-270 אלף תלמידי כיתות י'-י"ב, בעשרות מקצועות, מתוכם 8) 7 בחינוך הדתי) מקצועות חובה. בממוצע ניגש התלמיד ליותר מ-27 יחידות לימוד.

הארץ, 12/07/1999

קראתי עשרות ואולי מאות מאמרים על בית ספר קדמה בשכונת התקוה בתל אביב. לא קראתי מאמר על בית ספר קדמה בירושלים. בית הספר בתל אביב נסגר, למרות תמיכה מאסיווית של משרד החינוך, לאחר שורה של שערוריות, סכסוכים וכיסוי עיתונאי צמוד. קראתי מאמרים רבים על מי שניהל את קדמה תל אביב, סמי שלום שטרית, ומלחמתו בכוחות הרשע. לא קראתי על קדמה הירושלמי בהנהגתה של קלרה יונה.

 הארץ, 27/07/1999

איזו מדינה מקדישה את החלק הגדול ביותר מהתל"ג שלה לחינוך? פרסומי ה-{ - OECD@\{\ ארגון המדינות המפותחות - משיב על כך תשובה חד משמעית: ב-1997 עמדה ישראל בראש הטבלה, עם 9.4% מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת ממוצע של 6.1% במדינות המפותחות. הנתונים על ההוצאה לחינוך במוסדות החינוך - למעט הוצאות על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וצורכי כתיבה - גם הם חד משמעיים: ישראל מוציאה 8.8% מהתוצר, ואילו הממוצע של המדינות העשירות הוא 5.9%.

הארץ, 08/08/1999

מאמר קודם ניסיתי להראות, כי ההשוואה עם מדינות אחרות מעידה על כך שישראל עומדת בראש מבחינת מערכת החינוך שלה: בהוראה כחלק מהתל"ג, בהוצאה לתלמיד וגם בתפוקות - דהיינו, במספר הבוגרים המסיימים בית ספר תיכון ומוסדות על-תיכוניים. זאת, על פי כל קנה מידה בינלאומי. החריגים הם הישגים נמוכים במתמטיקה ובמדעים, אלימות בבית הספר, והמדאיג מכל - שיעורים גבוהים של תלמידים השונאים את בית ספרם. אך פרט לכך - ישראל אכן ניצבת בראש החינוך העולמי.

הארץ, 10/08/1999

"הערכת יכולתן של ממשלות לכוונן את הכלכלה כדי להבטיח צמיחה ותעסוקה מוגזמת ביותר... לא הוכרה דיה חשיבות הפרט והיוזמה העסקית ביצירת העושר הלאומי... תעסוקה לחיים זה עניין שחלף... אנו לא מהססים להכניס לשירות הציבורי מושגים של יעילות, תחרות ומבחני ביצוע. אנו תומכים ביצירת אקלים ליזמות עצמאית".

 מי אמר דברים אלה? מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן? צאצאיו של מילטון פרידמן? לא ולא. אלה הם קטעים ממסמך מדהים על מדיניות כלכלית-חברתית שעליו חתומים שני ראשי ממשלה סוציאל דמוקרטים: טוני בלייר וגרהרד שרדר, תחת הכותרת "אירופה: הדרך השלישית או המרכז החדש".

הארץ, 19/08/1999

כאשר ביולי 1998 נגזר דינו של מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, איש לא טען שגורלו של אחד מאילי התקשורת בחברה הישראלית נחרץ על ידי שופט ערבי. זוהי תעודת כבוד גם למערכת המשפט וגם לחברה הישראלית, שהדבר נחשב לטבעי ורגיל. במדינות אחרות שבהן קיים קונפליקט לאומי אין זה מובן מאליו. הוא הדין בטיפולם המסור של רופאים ומנתחים ערבים ביהודים - כולל בנפגעי טרור - שנהיה כה שגרתי, עד שאינו נחשב כלל לסיפור.

הארץ, 25/08/1999

איך מודדים את עושרה של חברה? המדד הרגיל הוא התוצר לנפש - ולמהדרין התוצר לנפש כשהוא מתוקנן על פי כוח הקנייה של המטבע במדינה שאותה בודקים. אך מדד זה לוקה בהרבה חסרונות: אין הוא מביא בחשבון את כל הגורמים המשפיעים על אזרחי המדינה. התוצר עשוי לגדול כתוצאה מפעילות כלכלית שאין לה שום ערך חברתי. אם מדינה בונה, למשל, עוד עשרות בתי כלא ומעסיקה עוד אלפי סוהרים התוצר שלה גדל, אך רווחתה קטנה.

הארץ, 19/09/1999

לעתים נדירות מסתיימים סכסוכים בין מדינות בהסכם מלא וגורף, והסכסוך בין ישראל לבין הפלשתינאים אינו יוצא דופן.  צריך ללמוד לחיות עם העובדה הזאת

אם השיחות על הסדר הקבע בין ישראל לרשות הפלשתינית יולידו הסדר קבע מלא בין ישראל לבין המדינה הפלשתינית העתידית, יהיה זה בגדר מעשה נסים מיוחד במינו. מדוע? לא רק בגלל חילוקי הדעות הקוטביים, ולא רק בשל העובדה כי רוב רובו של הציבור הישראלי לא יקבל את "תנאי המינימום" של יאסר ערפאת, אלא גם בשל עובדות החיים הבינלאומיים. בעידן שלנו סכסוכים כאלה, גם פחות קשים ופחות ממושכים מהסכסוך באזורנו, אינם מסתיימים בדרך כלל בהסכם מלא וגורף הקובע "סטטוס סופי" - כנוסח הצהרת העקרונות באוסלו, ובעיקר אין קיימים הסכמים מחייבים וכוללניים כאלה כאשר מדובר בחילוקי דעות טריטוריאליים.

הארץ, 30/09/1999

הוויכוח על הכללת ספרו של אייל נווה "המאה ה-20 - על סף המחר" בתוכנית הלימודים לכיתות ט' פתח דיון בנושא רחב יותר. הספר כשלעצמו הוא ספר מעולה, שיגביר את העניין בלימוד היסטוריה מודרנית מצד תלמידים ומורים כאחד.