נשלח למעריב בתאריך: 2 דצמבר, 2004

תהיה זו תוצאה חמורה ביותר אם, כתוצאה מהמשבר הנוכחי, תוקם ממשלה חדשה עם החרדים ובלי שינוי. תהיה זו נסיגה אחורה בתחום של זכויות האדם ושלטון החוק. תהיה זו ממשלה נכה מבחינת המשטר הדמוקרטי בישראל. לממשלה הקודמת היה יתרון אחד בולט : היא היתה הממשלה הראשונה מאז 1977 שנתנה ביטוי כלשהו למאוויו של רוב הציבור בנושא דת ומדינה : אמנם לא נעשה מה שנדרש, אך בכל זאת נעשה יותר מאשר בכל הממשלות הקודמות : בוטל משרד הדתות - המשרד המיותר והמזיק ביותר מכל משרדי הממשלה; בוטלו הקצבאות המוגזמות למשפחות רבות ילדים, שנטלם נפל על הציבור העובד לפרנסתו והמגוייס לצה"ל; הוכן חוק ברית הזוגיות - חוק לא מספק כשלעצמו, אך חוק שהוא פריצת דרך ומענה לצרכיהם של רבבות ישראלים; במשרד הפנים, הונהגה מדיניות חדשה לגבי זכאי חוק השבות שאינם נחשבים ליהודים בידי הרבנות ונעשתה ליברליזציה מסויימת, לא מספקת, לגבי ילדי העובדים הזרים. דיני ההתאזרחות - דינים שתחת שלטון ש"ס קיבלו פירוש גזעני - קיבלו פירוש ליברלי יותר; יש התקדמות בעניין מתן חוקה לישראל.

מעריב, 3 דצמבר, 2004

מאז החלטת עצרת האו"ם על הקמת שתי מדינות - יהודית וערבית - בנובמבר 1947, לפני 57 שנים, ועד היום היו לישראל 12 אלף נפגעים אזרחים - הרוגים ופצועים - מפעולות טרור. מתוך מספר איום זה, 64% - 7,548 אזרחים - איש, אישה וילד - נפגעו במלחמת הטרור האחרונה, שלבשה את השם השקרי "אינתיפדת אל אקצה". במילים אחרות : בשנים 2000-1947 נפגעו פחות אזרחים ישראלים מפעולות טרור מאשר ב- 4 השנים האחרונות ! מתוך כלל הנפגעים האלה, 726 הם הרוגים : 49% מכל הרוגי הטרור מאז 1947 נפלו בארבע השנים האחרונות ו- 51% (755) נהרגו בשנים 2000-1947. הסיבה לנתונים המדהימים האלה היא, כמובן, "יעילותם" של הרוצחים-המתאבדים. שעור פיגועי ההתאבדות היה ½ אחוז אך שעור קרבנותיהם הוא 65% - הכל ב- 4 השנים האחרונות. אכן, המלחמה שערפאת הכריז עלינו גבתה מאתנו בפעולות טרור מחיר דמים אזרחי יותר קשה משידעה ישראל ב- 52 שנותיה הראשונות. מכיוון שלכל נפגע כזה יש גם בני משפחה וחברים, מדובר ברבבות ישראלים, קרבנות המלחמה האזרחית של ארגוני הטרור הרצחנים שפעלו בחסות יושב הראש של הרשות הפלסטינית.

מעריב, 17 דצמבר, 2004

בממשלה הבאה לא יהיה ייצוג לדרוזים, המגנים על מולדתנו המשותפת, אך יהיה ייצוג מלא לאלה שלא משרתים-ומטיפים שלא לשרת - בצה"ל

טרם הספקנו לנוח משמחת עזאם עזאם ונחתה עלינו הידיעה על הריגתם של 5 חיילים בדואים במוצב ברפיח. בשני המקרים מדובר בישראלים לא יהודים המזדהים עם ישראל - הזדהות המחייבת אותנו לחשבון נפש. מי שלא ראה שמחת שחרורו של עזאם עזאם, לא ראה שמחה ישראלית. זו היתה שמחה אמיתית כללית, שהתפרצותה היתה טבעית : במשך 8 שנים נמק עזאם עזאם בתנאים תת-אנושיים בכלא המצרי על לא עוול בכפו, וגם אלה שפעלו למענו איבדו את התקווה לראותו בינינו - בריא בגופו ובנפשו. מראהו עטוף בדגל ישראל היה יום חג לכולנו.

נשלח למעריב בתאריך: 23 דצמבר, 2004

הממשלה החדשה המתייצבת היום לקבל את אמון הכנסת נולדה בחטא כפול : החטא הראשון הוא זה שהממשלה הקודמת - הממשלה הראשונה מאז 1977 בלי השתתפות החרדים - התפרקה עקב מתן טובות הנאה תקציביות על ידי הליכוד ל"יהדות התורה".    סכום של  מאות מליוני שקלים הועבר -  בהסכם שערורייתי בין האוצר (!) למפלגה - למוסדות הדת והחינוך של  המפלגה החרדית - סכום שלא היה בתקציב המקורי - בתמורה להסכמתה להיכנס לקואליציה הבאה. תשלום כזה, כשהוא נעשה על ידי אדם פרטי, נחשב לשוחד ובשנים האחרונות אף הועמדו ראשי מועצות מקומיות לדין על הבטחת כסף ושווה כסף תמורת תמיכה בהם.

מעריב, 31 דצמבר, 2004

תכנית ההתנתקות מציבה בפני צה"ל והחברה הישראלית אתגר קשה. לרבים מהחיילים, ובעיקר  הדתיים שבהם, תפקיד של פינוי חבריהם לאמונה ולהגשמה, הוא תפקיד קשה מנשוא. לכך הוסיפה מועצת יש"ע את דברי ההמרדה החמורים שלה. כותב שורות אלה סבור שאין לנקוט באמצעי של פינוי בכוח כלפי המתנחלים ויש להעדיף על פניו הפסקת שירותים חיוניים שהמדינה מספקת ליישובים המצויים בארץ אויב , מחוץ לתחום השיפוט הישראלי והמיועדים לפינוי. לא מוטלת על הממשלה שום חובה להמשיך ולספק שירותי חשמל ומים למי שמיועד על פי תכניתה לפינוי. אך זה עניין נתון להכרעה של הממשלה. מרגע שתינתן הפקודה כל סירוב של איש צבא להיענות לה משמעותה היא לא רק פגיעה בדימוקרטיה, אלא פגיעה קשה בכוח המגן של ישראל, שנועד להגן עלינו בפני צר,פולש ומחבל. מבחינה זו סרבנות מאורגנת ופוליטית שוות ערך לבגידה.