הארץ, 10/01/1997

אפילו בעניין שולי כמו יחס שוויוני להומוסקסואלים משניא עצמו השמאל על רוב רובם של המזרחים. מי שלא מאמין - שיצטרף אלי לחוג בית בעיר פיתוח

במאמרו במוסף "הארץ" (27.12) מאשים יהודה שנהב את השמאל בכלל, ואת מרצ בפרט, בכל האשמה אפשרית: הם אחראים לא רק לפערים החברתיים וההשכלתיים בין יוצאי מערב למזרח, הם גם אשמים בקידום הרעיון של שתי מדינות לשני עמים - פשע יהודי וציוני ממדרגה ראשונה. והכל כדי להתרחק מהמזרח הבלתי-מוכר והמאיים ולמנוע את הברית הטבעית של פלשתינאים ויהודים מזרחים.  

הארץ, 12/01/1997

בשני מאמרים קודמים ("הארץ", 26.12.96 ו-6.1.97) הובהר כי ישראל ענייה יותר בשל מיעוט המפרנסים שבה אף שהמפרנס הישראלי מייצר כמו עמיתיו במדינות העשירות. כן התברר שרוב רובו של העוני מרוכז בשתי אוכלוסיות מעוטות מפרנסים ומרובות ילדים - החרדים והערבים. בשני מגזרים אלה הבעיה העיקרית היא אי רצון לעבוד - גברים ונשים אצל החרדים, ונשים אצל הערבים. ועוד הראינו כי דו"ח הביטוח הלאומי על העוני מתעלם מבעיית מיעוט המפרנסים וכורך את הציבור החרדי המשכיל, שאין בו שום סממן של תרבות עוני, עם העוני האמיתי.

 הארץ,    30/01/1997    

אל אליקים רובינשטיין, ראשית, שתהיה לך דרך צלחה ושיהיו לך ימים קשים. ימים קלים אינם מנת חלקו של מי שממלא כראוי את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. אם הוא ממלא את תפקידו בנאמנות, הוא חייב להתכתש עם אלה שמינוהו לתפקידו. לא פשוט, אך מחויב המציאות. היועץ המשפטי לממשלה הוא פרקליט מיוחד במינו, שכן הוא חייב לריב עם שולחיו, כאשר שולחיו אינם מבינים את מטרת שליחותו.

הארץ, 10/02/1997

עניין גיל הפרישה עלה לכותרות עקב הצעת האוצר להאריך את גיל הפרישה בחמש שנים ולהעלותו לנשים מגיל 60 ל-65 ולגברים מגיל 65 ל-70. להצעה זו, כפי שנראה, אין סיכוי להתממש. אך עניין גיל הפרישה הוא נושא אקטואלי, הן לפרט והן למשק הלאומי.

הארץ, 25/02/1997

רק ארבעה תלמידים נרשמו לבית ספר "קדמה" בשכונת התקוה בתל אביב. רישום נמוך זה - כך מוסרים העיתונים - מבשר את סגירת בית הספר שמשך תשומת לב כה רבה. מה קרה? מדוע נכשל הניסיון המעניין הזה, שהושקע בו מאמץ כספי ואנושי כה רב?

הארץ, 11/03/1997

יש חדשות: בפעם הראשונה מביא הביטוח הלאומי השוואה בינלאומית בנוגע לתחולת העוני בין ישראל למדינות מערביות מפותחות - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, צרפת, הולנד, גרמניה, שוודיה ונורווגיה - כולן בעלות תל"ג לנפש גבוה מאשר בישראל. הדו"ח משווה את ישראל למדינות העשירות בכמה מבחנים. במבחן ההכנסה הכלכלית, דהיינו, בהשוואה כמה משתכרים נמצאים במעגל עוני - מצויה ישראל במקום השביעי; גרועות ממנה צרפת, שוודיה, בלגיה, בריטניה, גרמניה וקנדה.

הארץ,    03/04/1997    

פרשת שכר הבכירים בחברות הבורסאיות ודשדוש שערי המניות מפנים שוב מבט לבורסה התל אביבית. המתבונן מהצד רואה חיזיון מוזר: לישראל יש בורסה עם שווי שוק מרשים של יותר מ-100 מיליארד שקל וכיסוי עיתונאי גדול, אך הבורסה עצמה היא חצי רדומה: גם הביקוש למניות הנסחרות בה קטן, גם היצע ההנפקות קטן. חלק גדל והולך של ההנפקות של חברות ישראליות נודד לניו-יורק ומתחיל להגיע גם ללונדון

הארץ, 07/04/1997

ראינו כבר ("הארץ", 3.4) שבעיותיה של הבורסה אינן זמניות, אלא נובעות מנורמות בסיסיות הקיימות בה ובעיקר בשליטה המוחלטת של קבוצות המייסדים והמנהלים העושים בכספי החברה הציבורית כברכושים הפרטי.

הארץ,    17/04/1997    

הנתונים שפירסם השבוע משרד החינוך על תוצאות בחינות הבגרות בשנה שעברה אומרים הכל: בתוך פרק זמן קצר - מ-1992 ועד 1996 - מתרחשת מהפיכה שקטה. מדוע בכלל חשובים נתונים אלה? משום שזהו המדד הטוב ביותר לבדיקת שלושה דברים: רמתה היחסית של מערכת החינוך; יכולתה להחזיק בתלמיד עד לסוף לימודיו ולא לדחוף את החלש החוצה; תרומתה לסגירת פערים ולהקטנת הקיטוב.

הארץ, 21/04/1997 (חג פסח)

החברה הערבית, ואפילו הנאורה ביותר, אינה יכולה לעשות את קפיצת הדרך ולעבור מהעולם השמרני-הדתי אל הנורמות המקובלות בחלק הנאור של ישראל

הערת פתיחה וסיום: מאמר זה אינו עוסק בתהליך השלום ובכורח הקיומי להגיע לפשרה מכאיבה עם העם הפלשתיני ועם מדינות ערב. תהליך זה כה ברור, שאין עוד טעם לדבר בשבחו ובנחיצותו. המאמר עוסק בעניין שמעבר לתהליך השלום ולפיוס המדיני. תהליך השלום, גם כאשר הוא מתקיים, הוא לא רק אטי ורווי כאב, אלא גם נלווית אליו תופעה קשה מבחינת האינטליגנציה הישראלית: הוא אינו מביא להתקרבות תרבותית בין השכבות המשכילות - היהודית והערבית. בניגוד מוחלט לישראל, מתייצבת האינטליגנציה המצרית והירדנית - למעט כמה דמויות אמיצות - בחזית סרבנית אחת נגד ישראל ונגד מגע עם ישראלים.

הארץ,    11/05/1997    

יום העצמאות ה-49 נופל 100 שנה לאחר הקונגרס הציוני הראשון. בזל, 28 באוגוסט 1897. נציגים יהודים מתכנסים ובאים, תחת מנהיגותם של שני יהודים חילונים - הרצל ונורדאו. ד"ר תיאודור הרצל - שחולל בשנה שעברה בעירה בפרסמו את החוברת הדקה על "מדינת היהודים" - מנצח על המלאכה במיומנות המשלבת תיאטרון ופוליטיקה. בדרך לכאן הוא עדיין שואל שמא אין הוא אלא מנהיגם של "נערים פושטי יד ופטפטנים"; בשבת הוא עדיין חושש שברכת התורה, שיהיה עליו להשמיע בעברית בבית הכנסת המקומי, תצא מפיו לא כשורה.

הארץ,    19/05/1997    

מה שלא עשה השכל עשו מחאות התלמידים, והעיקר - האיום בבג"ץ: שר החינוך עשה "אחורה פנה", ביטל את החלטתו, וחזר להבטחתו הקודמת לקיים את מה שקרוי "ההגרלה" של בחינות הבגרות. כל התירוצים של דובר המשרד נגנזו כלא היו, והאמת יצאה לאור. 

 הארץ, 23/05/1997

אילו משקי בית משתכרים יותר? אלה שבראשם עומד אשכנזי או אלה שבראשם עומד מזרחי? האם לא ברור כי משקי האשכנזים משתכרים יותר? הסטטיסטיקה מפריכה לעתים אמיתות מקובלות. בשנת 1994, השנה האחרונה שבעניינה פורסם סקר הכנסות משקי הבית בישראל, בראשונה התהפכו היוצרות: הכנסתם של משקי הבית המזרחיים שבראשם שכירים עלתה על הכנסתם של האשכנזיים. תופעה זו לא קיבלה תשומת לב ראויה והיא דורשת הסבר.

הארץ, 28/05/1997    

במאמר קודם ("הארץ", 23.5) ראינו כי במערכת השכר בישראל חלו שינויים מפליגים: גדל הקיטוב בין עליונים לתחתונים, ולמרות זאת קטן והולך הפער בין משקי בית שבראשם עומדים ילידי אסיה אפריקה לבין אלה שנולדו באירופה ואמריקה, עד שבשנת 1994 התהפך הגלגל ובפעם הראשונה ילידי מערב - הכוללים את עולי חבר העמים דלי ההכנסה - נחותים בהשוואה לילידי אסיה-אפריקה. ועוד ראינו כי כאשר בודקים את הדור השני - ילדיהם של ילידי מערב ומזרח - נותר עדיין פער משמעותי ומדאיג בהכנסות.