הארץ, 21/01/1999

פרשת יחיעם אוחנה מתפוצצת ברעש גדול: הגילוי שאיים לזעזע את אושיות המערכת המשפטית הוליד שורה של חשדות לזיופים פרימיטיוויים והאשמות שווא נגד אחד השופטים המצטיינים שיש לנו ונגד בכירים במשטרה. אך הפרשה גם חשפה שורה של פגמים במשטרת העמקים: קצינים בכירים בדימוס קבעו שאפשר היה בזמנם ל"הפיל תיק" על אזרח שלא פשע.

הארץ, 26/01/1999

את השאלה הפוליטית החשובה ביותר, לטווח ארוך, אי אפשר למצוא בכותרות העיתונים. זו שאלה פשוטה: האם הרחבת ההשכלה תשנה את דפוסי ההצבעה ואת היחס למשטר הדמוקרטי? האם יש בכוחו של החינוך לגשר על שסעים עמוקים בחברה הישראלית? אנו יודעים, מניסיונם של אחרים וגם מניסיוננו שלנו, כי הרחבת מעגל בעלי ההשכלה - ובעיקר ההשכלה הגבוהה - מרבה שגשוג ומצמצמת פערי הכנסה. אך האם היא משנה גם דפוסי חשיבה פוליטית?

הארץ, 09/02/1999

כניסת ישראל לעידן המחשוב וקיצוץ התוכנית לרפורמות בחינוך יגדילו עוד יותר את הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים

אחת התופעות המטרידות בתחום החינוך היא תופעת "במעלה המדרגות היורדות",
שתיאר הסוציולוג ד"ר יעקב נהון. התופעה נגעה לתלמידים מזרחים, שבשנות
ה-60 וה-70 צעדו צעדים מוחשיים קדימה: שיעור השתתפותם במערכת החינוך
בכלל, ובלימודים העל יסודיים בפרט, טיפס למעלה. אך באותה עת עצמה המאמץ
שנדרש כדי לעלות למעלה הלך וגדל, שכן התלמידים החזקים, שרובם הגדול
אינו מזרחי, התקדמו בקצב מהיר ביותר.

הארץ, 23/02/1999

ככל שמחריפה המחלוקת בענייני דת, ככל שרמת הגידופים כלפי בית המשפט העליון שוברת שיאים חדשים, ככל שהכנסת מקבלת על עצמה יותר מרות חרדית, כך הולכת וגוברת אצל אנשים כמוני הקנאה: קנאה בקהילות היהודיות החיות בתנאי חופש וחירות בדמוקרטיות המערביות. הקהילה היהודית הגדולה בצפון אמריקה מקיימת את אורח חייה הפלורליסטי ללא כפייה, ללא מועצות דתיות הממונות על ידי מפלגות והממומנות על ידי משלמי המסים, ללא עירוב של דת ופוליטיקה, עם ערובות חוקתיות לחופש דת ולחופש מדת.

הארץ, 26/02/1999

 כיצד עונו נאשמי מע"ץ, "מועצת עבריינים צעירים", הודו לשווא והורשעו בבתי המשפט - בלי שיוכח נגדם דבר

פרשת זיכוים של נאשמי מע"ץ - הכנופיה שלא היתה - אינה יכולה לרדת מסדר היום. קצין משטרה, שי שמחון, חשף לפני כמה שנים פרשה של מכות והתעללויות בקבוצת צעירים משכונת התקוה שהמשטרה חשדה בהם בשורה של הצתות. החשד התעורר בעקבות סיפור של מקור מודיעיני, ואנשי המשטרה החליטו לחלץ מהצעירים הודאות בכל מחיר. אף שהתברר שהמודיע הוא פסיכופת, העבירה המשטרה את התיק לפרקליטות, זו העמידה לדין את החשודים והם נדונו לתקופות מאסר ארוכות.

הארץ, 03/03/1999

זיכוים של המורשעים בפרשת מע"צ והעדויות על ההתעללות בהם עד שחתמו על הודאה בפשע שלא ביצעו חייבים להעלות על סדר היום את עניין החקירות המשטרתיות. חילוקי הדעות בעניין זה, המטריד לא רק את החברה הישראלית, נובעים משני צרכים מנוגדים - להגן על החברה מפני אלימות עבריינית ולהגן על האזרח מפני אלימות משטרתית. שני הצרכים חשובים: גל הפשע והאלימות מאיים על האזרח היחיד ועל החברה כולה, האלימות המשטרתית מאיימת על חשודים ונחקרים ועלולה להביא לתוצאה הרסנית - הרשעת חפים מפשע בעוד הפושע האמיתי מסתובב חופשי.

הארץ, 16/03/1999

המועצה להשכלה גבוהה עומדת לדון היום בשאלה, שאף על פי שלא עלתה לכותרות
היא בעלת חשיבות ציבורית רבה: האם לאפשר למכללות האקדמיות לתת תואר
שני, ולא רק ראשון, כמקובל היום.

הארץ, 30/03/1999

מדי יום כותרות העיתונים מבשרות על המרוץ: מנכ"ל פלוני השיג את השיא: שכרו עולה חצי מיליון שקל, וזאת בלי להזכיר אופציות ופיצויי פרישה המתגלים במלוא ממדיהם האסטרונומיים רק לאחר שיפרוש, או יופרש, מהחברה. למחרת אנו מתבשרים: השיא נשבר. לא חצי מיליון, אלא יותר מ-600 אלף לחודש. רק עיוור לא יראה מה מתרחש כאן: הפקרות חברתית וכלכלית בממדים שלהם לא הורגלנו. כשקבעה הכנסת את חובת גילוי שכר הבכירים במשק היא חשבה לרסנם: אך הח"כים לא הביאו בחשבון את השינוי העמוק שהתחולל בחברה הישראלית: היום מתגאים בדבר שרק לפני זמן קצר היה נושא לבושה.

הארץ, 08/04/1999

איך מסבירים את הצלחתה העצומה של האופרה בישראל? ציפי שוחט ("הארץ" 5.4) מספרת על שיפעה זו, על יבוא אופרות, על להקות מקומיות, ומעל לכל - על ההצלחה העצומה של האופרה הישראלית שכבר מכרה 50 אלף כרטיסים בתוך שבועיים לעונה הבאה, ובעונה הקודמת יותר מ-150 אלף.

הארץ, 13/04/1999

בתערוכת "החיים בגטו לודז'" המוצגת ביד ושם מופיע מכתב שראוי לקוראו: זהו פתק שכתבה צעירה, רחל ביהם, והטמינה בסדק בקרון שהסיע אותה לאושוויץ. היהודים שעבדו בתחנת הרכבת בגטו לודז', שממנה יצאו המגורשים לאושוויץ, שמו לב שהקרונות חוזרים לגטו וביקשו מחבריהם הנשלחים ברכבות שיטמינו פתקים בחריצים מוסכמים כדי שהנשארים יידעו מה קורה למשלוחים.

הארץ, 20/04/1999

מאמר ליום העצמאות נפתח בדרך כלל בסקירת הישגי המדינה, ממשיך בקטלוג בעיותיה ומסתיים בהצבת אתגרים לעתיד. נבקש מהקוראים להניח שדברים אלה אכן נכתבו ולעבור ישר לשלושה נושאים שיקבעו את הרכבה ואופיה של החברה הישראלית בשנים הבאות.

הארץ, 28/04/1999

באחת השבתות, בערוץ 33, התקיים דיון אינטלקטואלי על ברטולד ברכט. העילה היתה 100 שנים להולדתו. המתדיינים כולם היו אנשי ספר, מיטיבי דיבור, אנשים חושבים שאת רובם אני מכיר ומוקיר. מה גרם לי לדעת מראש שכולם כאחד ישירו את אותה המנגינה? שכל האנשים המלומדים האלה ישבחו, יהללו ויפארו את המחזאי-המשורר?

הארץ, 06/05/1999

מי יבכה את מראה העזוב של העיר הישראלית? מי בכלל דואג לתחלואיה? יש דואג ומטפל לצמחי הבר, לדיונות החול ולגבעות הכורכר, אך אין שום גוף המטפל בנוף העירוני - אותו נוף שבו חיים רוב הישראלים. האם הנוף העירוני שבו אנחנו הולכים יום יום, בין מכוניות ואופנועים החוסמים מדרכו שבורות, פחות חשוב מהנוף הלא עירוני? האם העיניים לא רואות כיצד נראים מרכז תל אביב או הדר הכרמל?

הארץ, 11/05/1999

מה עושים לערינו? כיצד מקטינים את עזובתן וכיעורן? חוק המחייב שיפוץ חזיתות בתים לא יעבור בכנסת - גם בשל הפופוליזם הגואה, גם בשל קושי אמיתי: לא קל להחיל חובה כזאת בבתים מוגנים על פי חוק הגנת הדייר, או בבתים משותפים שבהם גרים גם דיירים שאין להם כסף לשיפוץ.